קפו) וכן שם למעלה, היכלות ורקיעים ואפילו המלאכים בעצמן כולם נקרא בשם חיצוניות שהוא העולם בעצמו, ובתוכו יש פנימיות והוא י"ס שבהם נר"ן של העולם ההוא, אם הוא עשיה נקרא נפשין ואם ביצירה רוחין כו'.
קפו) היכלות ורקיעים ואפילו המלאכים בעצמם כולם נקרא בשם חיצוניות. כאן אומר, שהרקיעים הם חיצוניות, וכן בשער מ"ט פ"א, וז"ל "והיותר קרוב ומוסכם אמתי הוא כך שהחיצוניות הוא העולם בעצמו שהם הרקיעים והארצות וכו' ". אבל בע"ח שער מ"ג פ"ב אומר וז"ל "ודע שאלו הרקיעים הם כולם בסוד העיגולים דעשיה". וכן בפ"א שם אומר וז"ל "כדור הארץ הזו וכו', הוא כלים דעשיה וכו', מבחינת אור יושר פנימי, ואח"כ מקיפים השמים והרקיעים אשר על הארץ הזו, שהוא בחינת או"מ דיושר של העשיה" ועליהם מקיפים השמים אחרים שהם או"מ דעגולי העשיה עש"ה. הרי מבואר אשר הרקיעים אינם כלים חיצונים, אלא שהם כלים מקיפים דעיגולים ודמקיפי דיושר.
אמנם לא קשה מידי, כי באמת הם כלים חיצונים, ועכ"ז נבחנים ג"כ לכלים מקיפים, כי הכלים החיצונים נבחנים תמיד לכלים מקיפים, מטעם שאי אפשר אל הפרצוף שישיג את האורות דחיה יחידה, טרם שהכלים החיצונים יחזרו אל הפרצוף, וישובו להיות כלים פנימים, כנ"ל (דף א' תתקפ"ד ד"ה הכלים). ומבחינה זו הם נחשבים למקיפי חיה ויחידה. וז"ש בשער מ"ג מהרקיעים הם כולם עיגולים דעשיה מבחינת או"מ דיושר ואו"מ דעיגולים. אמנם עיקר אורם הם בחינת רוח נפש שהם מקבלים מאור פנימי, כנ"ל דף אלף תתקפ"ד ד"ה הכלים, ע"ש כל ההמשך עד סופו. אמנם אינם כלי מקיפים אמיתים דעיגולים, כי אין כלים מקיפים אלא מבחינת כלים דג"ר, דהיינו מבחינת זו"ן שנפרדו מי"ס של ראש. אבל אלו הרקיעים והיכלות הנקראים כלים חיצונים, הם מבחינת זו"ן שנפרדו מע"ס דגוף, וע"כ אינם ראוים להיות כלים מקיפים שיתלבש בתוכיותם או"מ ממש, כמ"ש הרב לעיל דף א' תתקפ"ט אות קע"ח. אלא רק שמקבלים הארת המקיפים דעיגולים ויושר מרחוק, עי"ש באו"פ, וזכור זה.