קעז) נמצא א"כ כי המלאכים עצמן אינם חיצוניות העולמות, וכן הנשמות, אינם הם עצמן פנימית העולמות. רק הכוונה לומר, כי מהחצאיות י"ס שבכל עולם נמשכים ונעשים נשמות המלאכים ומפנימיות נעשה נשמות בני אדם והבן זה מאד.
קעז) המלאכים עצמם אינם חיצונית העולמות וכן הנשמות אינם הם עצמו פנימיות העולמות וכו' כי מהחיצוניות י"ס וכו' נשמות המלאכים ומפנימיות נעשה נשמות. דברים אלו, הם כלל גדול שצריכים לזכור בכל דרושי בי"ע, כי עיקר חיצוניות ופנימיות הם בע"ס עצמם דכל עולם מבי"ע. ע"ד שנתבאר לעיל בדיבור הסמוך, אשר ג' הכלים כח"ב, הנקראים מוחא עצמות גידין, הם הנקראים כלים פנימים, שבהם מתלבשים ג' אורות נר"ן דהפרצוף. ולאורות חיה יחידה אין כלים, אלא שהם מתלבשים תוך אור הנשמה, כנ"ל. וב' הכלים זו"ן הנקראים בשר ועור, הם כלים חיצונים, שהם מקבלים בחינת רוח נפש כפי שיוכלו להלבישם, ויש בהם עי"מ, שהם ו"ק ומוחין דו"ק, כנ"ל. ומה שאנו מכנים לנשמות בני אדם בשם פנימית העולמות, הכוונה היא שהם נמשכים מהכלים הפנימים דע"ס שבכל עולם מבי"ע. ומה שאנו מכנים למלאכים והיכלות ורקיעים, בשם חיצוניות העולמות, היינו משום שהם נמשכים מזווג של הכלים חיצונים דע"ס שבכל עולם מבי"ע. גם תדע, שאע"פ שאין בחיצוניות דע"ס רק בחינת ו"ק ומוחין דו"ק, מ"מ יש בהם נרנח"י שלמים, הן נרנח"י דנפש והן נרנח"י דרוח, באופן שכל ההבחנות הנוהג בפנימית נוהגים ג"כ בחיצונית, וזכור זה.
גם צריכים לזכור, שאלו הכלים החיצונים דע"ס, הנקראים בשר ועור, הם בעיקר בחינת כלים מקיפים. כלומר, כי מלבד האורות פנימים דרוח נפש שהם מקבלים כנ"ל, הנה הם מקבלים ג"כ מדת הארה מן האורות מקיפים דחיה יחידה, הנקראים מקיף דעיגולים ומקיף דיושר. ועד"ז ההיכלות והרקיעים שהם נמשכים מזווג דחיצוניות הספירות, יש בהם ג"כ אותם ב' מיני אורות, שהם: או"פ שמקבלים מחיצוניות הספירות, וכן אורות מקיפים דחיה יחידה, שמקבלים מן מקיפי עיגולים ומקיפי יושר. באופן שכל מה שנוהג בחיצוניות הספירות, נוהג ג"כ בחיצונית העולמות הנמשכים מזווגיהם.