קסג) והנה אע"פ שאמרנו כי ג' אותיות הו"ה הם נר"ן, הנה הם רק בבחי' נר"ן אל הנוקבא דז"א עצמה אשר באצילות, אמנם בבחי' בי"ע כבר ביארנו לעיל כי אותן הל' ספירות של הנוקבא דאצילות הם מתחלקים בתוכם ונעשית בחי' נשמה ממש להם, ומכאן ואילך ר"ל מבחי' נשמה שיש בבי"ע משם ואילך, אינם בחי' אלהו'ת רק בסוד ומשם יפרד והיה לד' ראשים, ונקרא פירוד, ר"ל כי יש ג"כ בחי' רוח בבי"ע וכן בחי' נפש וכן בבחי' המלבושים ג"כ כמ"ש בע"ה, נמצא כי חלקי הנשמה שיש בבי"ע הן אלהו'ת, אך מבחינת רוח ואילך הוא בחינת עולם הפירוד, בין בבריאה בין ביצירה בין בעשיה.
קסג) הל' ספירות של הנוקבא דאצילות הם מתחלקים בתוכם ונעשים בחינת נשמה להם, ומכאן ואילך ר"ל מבחינת נשמה שיש בבי"ע אינם בחינת אלקית רק בסוד ומשם יפרד. כי פרצוף האחור דנוקבא שירד ונתלבש בבי"ע, יש לו ג' פרצופים עי"מ, שבכ"א מהם י"ס. וי"ס דפרצוף המוחין דאחור ירד ונתלבש בי"ס דבריאה. וי"ס דפרצוף היניקה דאחור, ירד ונתלבש בי"ס של היצירה. וי"ס דפרצוף העיבור דאחור, ירד ונתלבש בי"ס דעשיה, כנ"ל. ואלו ל' הספירות דאחור, נעשו בחינת נשמה לנשמה של ל' הספירות דבי"ע, כי מדרגת נשמה כבר קבלו מאמא עילאה, כמ"ש הרב לעיל (דף א' תתקע"ב אות קנ"א). הרי של' כלים דפרצוף האחור דנוקבא, נעשו להם נשמה לנשמה, דהיינו אור החיה, כמ"ש בדיבור הסמוך. וכן נתבאר שם שהארת יחידה הם מקבלים ג"כ מהנוקבא שנעשתה לעתיק בראש הבריאה, שהוא מאיר בפנימיותם הארת יחידה. והם נרנח"י שבפרצופי בי"ע כנ"ל.
ויש כאן בפרצופי בי"ע ג' הבחנות. א', מה שנשאר מהם לאחר החטא דאדה"ר, דהיינו מהכלים והאורות דאצילות, בעת יציאתם מתחילה בעולם האצילות, אשר החטא דאדה"ר לא פגם אותם. והם רק הכלים שלהם, שהם חב"ד חג"ת דכלים, ונפש רוח דאורות, כנ"ל דף א' תתקנ"ט ד"ה הכתרים ע"ש. וכלים דחב"ד הוא כלי דכתר, ונקרא חב"ד מכח ג' הקוים שבו. וכלים דחג"ת הוא כלי דחכמה, ונקרא חג"ת, מכח ג' הקוים שבו. ובחינה הב', היא קומת נשמה שהגיע להם אח"כ מאמא עלאה כנ"ל, ואור זה דנשמה בירר להם כלי שלישי לכל פרצוף דפרצופי בי"ע, דהיינו כלי דבינה שנקרא גידין. ועתה נתלבש הנשמה בכלי דכתר, ואור הרוח שהיה שם תחילה ירד לכלי החכמה, ואור הנפש שהיה בכלי דחכמה, ירד לכלי זה החדש דבינה. ובחינה השלישית היא האורות דיחידה חיה, שהשיגו מהמלכות דאצילות בעת מיעוט הירח, שט"ת שלה ירדו ונתלבשו בכל פרצופי בי"ע בחינת נשמה לנשמה, והנקודה שלה בסוד עתיק בראש הבריאה, כנ"ל. ומכח האורות דיחידה חיה הללו, הובררו להם כלי רביעי וכלי חמישי, הנקראים בשר ועור. ונתלבשו יחידה חיה בכלים כתר חכמה. והאורות דנשמה ורוח שהיה שם מתחילה, ירדו אל הכלים דבינה וז"א הנקראים גידין ובשר, הנשמה בכלי דגידין והרוח בכלי דבשר. ואור הנפש שהיה תחילה בכלי דגידין ירד עתה לכלי דעור. ונמצא עתה ה' האורות נרנח"י מלובשים כל אחד בכלי המיוחס לו. יחידה במוחא, וחיה בעצמות, ונשמה בגידין, ורוח בבשר, ונפש בעור. ועד"ז הם מתחלקים ג"כ בבחינת ה' דכלים דזה למטה מזה. וכן בההבחן של ה' פרצופים שבכל פרצוף פרטי הם מתחלקים כן. ולהלן יתבאר שלמעשה נבחן באופן אחר, אשר היחידה חיה מלובשים תוך הנשמה ע"ש, ואין כאן המקום להאריך בזה.
ואלו ב' כלים שנתבררו להם באחרונה ע"י האורות דיחידה וחיה, הנקראים בשר ועור, שבהם מתלבש רוח נפש כנ"ל, אינם כלים גמורים כמו ג' הכלים מוחא עצמות גידין. שהרי אפילו בפרצופי זו"ן דאצילות אינם כלים פנימים כנ"ל אלא כלים חיצונים המלבישים ומקיפים לג' כלים הראשונים. מטעם שגם האורות דחיה יחידה המבררים אותם, אינם רק בבחינת ו"ק דחיה ונפש דיחידה, כנ"ל (דף א' תתקע"ז ד"ה והנה) ע"ש. ומכ"ש בבי"ע, שאפילו אור החיה אינו יכול להאיר כאן משהו, ומכ"ש אור היחידה, אלא רק בחינת אחורים דיחידה חיה הוא המאיר להם כמ"ש, הנה לא כ"ש שהם נפרדים מג' הכלים הראשונים שבגוף. כי כל בירורם ע"י אורות דאחורים באו, וע"כ המה מכונים כלים נפרדים מגוף הפרצוף, משום שאין בירורם בשלימות. ומשם כך מכונים האורות רוח נפש המלובשים בהם, שהם ג"כ דפרודא, כמ"ש הרב בסו"ה ומשם יפרד. שרומז בזה, שאין המדובר עליהם עצמם, אלא רק על תולדות הנמשכים מהם, שהתולדות שלהם אינם אלקיות אלא נפרדים, שהם נקראים שרפים מלאכים וכו'. באופן שכל המציאות שיש בבי"ע מלבד הע"ס ונשמות, הם באים מהזווגי דכלים הנפרדים האלו בשר ועור. וז"ס ומשם יפרד, כלומר שמהם נולדים ובאים כל הנפרדים שאינם אלקיות. אמנם נר"ן דצדיקים יוצאים מזווג דג' הכלים הראשונים שהם אחדות גמור מראש אצילות עד סוף בי"ע, וע"כ נחשבים הנר"ן הנולדים מהם שהם ג"כ אלקיות, והבן זה.
וזה אמרו "כי אותן הל' ספירות של נוקבא דאצילות הם מתחלקים בתוכם ונעשים בחינת נשמה להם, ומכאן ואילך, רצוני לומר מבחינת נשמה ואילך שיש בבי"ע, אינם בחינת אלקות אלא בסוד ומשם יפרד". והנך רואה איך האריך בלשונו, שלא נטעה שרק בחינת הל' ספירות בלבד הם אלקיות, אלא מדייק שר"ל מבחינת נשמה שיש בבי"ע עצמם, שמשם ואילך אינם אלקיות. והוא כי הל' ספירות הם בחינת נשמה לנשמה, כי הנשמה דבי"ע היא קומת אמא שנתפשטה בבי"ע, כנ"ל. והל' ספירות הם פנימית להם, דהיינו נשמה לנשמה, הנקראת אור החיה, כנ"ל. אלא אחר שיעור קומת אמא שנתפשטה בהם, דהיינו הרוח נפש שהם מתלבשים בהכלים הנפרדים הנקראים בשר ועור, הנה עליהם נאמר ומשם יפרד. כלומר התולדות היוצאים מהזווגים דכלים האלו כבר הם אינם אלקיות אלא בחינות נפרדים כמלאכים ורקיעים וכו' כמ"ש להלן.