קמה) ושם באותן האחורים להיות שם קליפות רבים, פסולת מרובה על האוכל, יש אחיזה לחיצונים שם, בין אותן האחוריים בין הדבקים, והם סוד אלהים אחרים, פי' אלהים הנדבקים באחורים. ואלו הם בעשיה, כי בבריאה תמן אמא מקננא, והיא סוד הוי'ה בניקוד אלהי'ם. אך כאן בעשיה, הם סוד אלהים אחרים כנ"ל.
קמה) אלהים הנדבקים באחורים, ואלו הם בעשיה, כי בבריאה תמן אמא מקננא וה"ס הוי'ה בניקוד אלקים. ויש להבין המרחק הגדול הזה, אשר בבריאה יהיה שם הוי'ה, ובעשיה יהיו אלהים אחרים. והענין הוא כי יש ב' כותלים, כותל דחג"ת וכותל דנה"י. הכותל דחג"ת פירושו כלים דג"ר דגופא, שהארת המוחין דס"ג מספיק להם למוחין שלמים לדחות החיצונים לגמרי. כי ג"ר דגופא יכולים תמיד לקבל מג"ר דבינה, שכל עיקרה היא חסדים מכוסים בלי הארת חכמה, והם שלמים במוחין כמו הבינה, כי בינה היא בחינת ג"ר. ויש ג"כ כותל דנה"י, שפירושו זו"ן דגופא הצריכים דוקא להארת חכמה, ואין הדינין נדחין מהם, זולת בהארת חכמה, וכל כמה שאין בהם הארת חכמה הרי שורש הדין והקליפה מצוי בהם. כי הגם שאין פרצוף נברר לקדושה רק אחר שנדחה מהם בחינת לב האבן ונשארים ברפ"ח, ונשלמים בל"ב מלכיות מאמא, כנ"ל (דף א' תתקמ"ב ד"ה ועם זה), עש"ה. הרי שאפילו המחזה ולמטה של כל פרצוף דקדושה, אין שם אלא בחינת מלכות דאמא. עכ"ז נשאר שם שורש המלכות דלב האבן תוך החזה, אלא שנגנז ביתה ואינה נראה לחוץ. וענין גניזו זו ה"ס גניזת הכותל דנה"י של הנה"י. ואינה משמש שם אלא החג"ת של נה"י.
וזה נקרא דביקת הכותלים אב"א. כי כותל הז"א הוא כולו דחג"ת, כי הנה"י שלו שייך לנוקבא שלו. אבל כותל הנוקבא, היא כותל דנה"י, אלא הנה"י שלה כלול ג"כ מחג"ת. וע"כ נעשה בה התיקון, שעיקרה, דהיינו הנה"י, נגנזים ביתה, ורק החג"ת שלה הנכללים בנה"י שלה, הם משמשים בה לאחורים ולכותל. ונמצא שהכותל דנוקבא שוה לגמרי לכותל דז"א, כי גם הנוקבא אין לה עתה רק כותל דחג"ת כמו ז"א. ע"כ נבחן זה לדבוקים זה בזה, כי השתוות הצורה היא הדבקות הרוחני. וכיון ששניהם משמשים בכותל אחד דחג"ת כנ"ל, ע"כ נבחן שהאחורים שלהם דבוקים.
אמנם בין הדבקים אלו נגנזים הנה"י דנוקבא, כנ"ל. והנה בנה"י אלו יש שם שורש לב האבן כנ"ל, שהוא שורש כל הקליפות. וע"כ נבחן השורש הזה לאלהים אחרים, להיותו שורש הקליפות הדבוקים באדה"ר וע"כ נקראים אחרים.
וזה אמרו "ושם באותן האחורים להיות שם קליפות רבים, פסולת מרובה על האוכל, יש אחיזה לחיצונים שם בין אותן האחורים בין הדבקים והם סוד אלהים אחרים, פירוש אלהים שהם נדבקים באחורים". דהיינו כנ"ל, כי אע"פ שהנוקבא משמשת בכותל דחג"ת, הנדבקת לגמרי בכותל דז"א, כמו בחינה אחת בלי הכר, עכ"ז להיות הכותל של בחינתה עצמה שהוא הנה"י נגנז שם ביתה, הרי יש שם שורש לב האבן שהוא כל שורש הקליפות, וע"כ הפסולת מרובה על האוכל. כלומר אע"פ שמשמשת עם הכותל דחג"ת, וממשכת רק חסדים מכוסים, שהיא בחינת אוכל וקדושה, שאין לחיצונים אחיזה שם, מ"מ כיון שבחינתה עצמה אינה כלל בחינת חג"ת, רק בחינת נה"י לבד, ע"כ כח זה של אלהים אחרים מרובה מן כח הארת חסדים שמקבלת עלהכותל דחג"ת, להיותם מבחינתה עצמה, וע"כ האחיזה בה גדולה ביותר.
והנה זה אמור בנוקבא דז"א. אמנם בעשיה, שהיא האחורים של הנוקבא דז"א, שמחמת החטא כל עמידתה היא בין הקליפות כנ"ל, הנה הגם שגם היא נתקנה בעת עיבורה בבחינת אב"א, כי ע"כ היא נחשבת לקדושה ממש גם אחר שנפלה מאצילות וירדה למקום י"ס דעשיה של הקליפות. כי מטעם התיקון של אב"א אין לקליפות אחיזה בה כלל אע"פ שהיא ביניהם. ועכ"ז צריכה שמירה מעולה שלא יתגלה הבין הדבקים שלה, כי נה"י שלה הגנוזים שם, בין ב' הכותלים דחג"ת, הרי שם שורש של לב האבן, שהוא שורש כל הקליפות כנ"ל, ובהיותה במקומם של הקליפות הרי כולם יתאחזו בה.
אמנם בעולם הבריאה, אע"פ שגם היא כבר נמצאת תחת הפרסא דאצילות, ששם בהפרסא כלולה ג"כ שורש לב האבן הזה, כי ע"כ נעשה סיום לאצילות כנודע. אמנם אין לה שום שליטה על עולם הבריאה. והוא מטעם כי אמא מקננא שם כמ"ש הרב, כי אמא אינה סובלת לעולם משום כח צמצום, כי על אורות דאמא לא היה צמצום. וע"כ אע"פ שהיא נמצאת תחת הפרסא, היא חשובה עוד כמו שהיתה באצילות, כי צמצום הפרסא אינה שולט עליה. וז"ש הרב שאצל הבריאה, נבחן שורש לב האבן הזה הכלול בה מכח הפרסא, רק בחינת ניקוד של אלקים שפירושו דין, אבל עצמותה היא בחינת הוי'ה וכולה רחמים וג"ר, כי כח הדין אין לו שום מגע באורות דאמא. וזה שאומר "כי אמא מקננת שם". אבל העשיה, שכבר היא צריכה להארת חכמה ואין אור אמא משלים אותה כלום כנ"ל, ע"כ המה מתאחזים שם בין הדבקים, ונקראים אלהים אחרים.