פא) ודע כי עיקר מקום העולמות ומדרגתם באמיתתם הוא כן כפי הסדר הזה, וכך הוא המקום הראוי להם להיות תמיד. והטעם הוא, כי הנה ז"א צריך להתגדל ולהיות כמו אריך אפין, ואם כן צריך לעלות עד שם, ומקום אריך אפין צריך שיהיה מקומו של ז"א, כי על ידי כן ז"א נעשה אריך.
פא) עיקר מקום העולמות ומדרגתם באמתתם הוא כן כפי הסדר הזה, וכד הוא המקום הראוי להיות להם תמיד וכו' ז"א צריך להתגדל ולהיות כמו א"א. פירוש, כי כל ענין עולם התיקון הוא לחזור ולהחיות את ז' המלכים דמיתו בזמן שביה"כ בעולם הנקודים, שאז יהיה סוד תחית המתים וגמר התיקון. אמנם בתחילת עולם התיקון כשיצא מ"ה החדש והחיה את המלכים לא נתקנו כולם, אלא מנהון אתבסמו ומנהון לא אתבסמו, כנודע. ומחמת זה ירדו כל המדרגות ממקומם. ג"ר דעתיק הלבישו על ג"ר דנקודים, וחג"ת נהי"מ דעתיק על מקומם של חג"ת נהי"מ דנקודים. וג"ר דא"א הלבישו על חג"ת דעתיק, דהיינו על מקומם של חג"ת דנקודים. ואו"א וזו"ן על ז"ת דא"א, במקומם של תנהי"מ דנקודים. ונמצא א"א ירד למקום ז"א דנקודים, שהרי ג"ר שלו מלבישים על חג"ת דעתיק, העומדים במקום חג"ת דנקודים שהם ז"א. וז"א עצמו ירד לבחינת ו"ק דנה"י דנקודים, שהרי או"א מלבישים על חג"ת דא"א המלבישים לנה"י דעתיק העומדים במקום תנהי"מ דנקודים, וז"א מלביש לו"ק דו"ק דא"א. הרי שנמצא מצבו במקום ו"ק דו"ק דנה"י דנקודים. ונמצא שירדו המדרגות ירידה גדולה, כי א"א ירד למדרגת ז"א דנקודים, וז"א ירד לו"ק דו"ק דנה"י דנקודים.
וזה אמרו "ז"א צריך להתגדל ולהיות כמו אריך אנפין וכו' ומקום א"א צריך שיהיה מקומו של ז"א וכו' כי עי"כ ז"א נעשה אריך". דהיינו כנ"ל, שא"א עומד במקומו של ז"א דעולם הנקודים, דהיינו במקום חג"ת דעתיק שלקחו מקומם דחג"ת דנקודים שהם ז"א. ומטרם שז"א יעלה וילביש חג"ת שלו שבעולם הנקודים, עדיין נמצאים המדרגות כולם במצב ירידה כמבואר. וזה אמרו "ודע כי עיקר מקום העולמות ומדרגתם באמיתתם הוא כן, כפי הסדר הזה". דהיינו שז"א יעלה ויקח מקומו של ג"ר דא"א, שהוא מקומו של ז"א לפי אמיתיותו. וכן מקום הנוקבא, היתה בנקודים במקום נה"י דנקודים, דהיינו מחזה ולמטה דז"א דנקודים, אשר עתה בעת ירידת המדרגות עומדים שם הג"ר של או"א עלאין המלבישים לחג"ת דא"א המלבישים לנה"י דעתיק שהם מקום נה"י של הנקודים.
ועד"ז מקומם האמיתי של ג' העולמות בי"ע, הם במקום ישסו"ת וזו"ן דעולם האצילות. כי אלו ג' העולמות בי"ע, הם בחינת נה"י החדשים שיצאו לז"א בעת יציאת הגדלות דז"ת דנקודים עם המוחין דע"ב ס"ג שיצאו להם. כי המוחין דע"ב הורידו הה"ת מעינים והעלו האח"פ שנפלו לגופא, והחזירם לע"ס דראש. וכן התנה"י שנפלו למטה מפרסא למקום בי"ע, חזרו משום זה ונתחברו אל הז"ת דנקודים, ונעשו בחינת אצילות, כנודע. אמנם נשברו, והוא מטעם שהפרסא לא היתה עוד בכל תקפה, וע"כ היה האור מתפשט אל הנה"י החדשים האלו דבי"ע בבחינת ממעלה למטה, דהיינו למקום בי"ע, וע"כ נשברו ומתו, כיעברו את גבול הפרסא. אמנם אם האורות של הנה"י החדשים לא היו מתפשטים לבי"ע אלא שהיו מגביהים את הנה"י חדשים מבי"ע אל למעלה מפרסא, ע"ד שנוהג בעולם התיקון, הנה אז לא היו נשברים והיו נשארים בהם כל האורות דאצילות לעד.
ועם זה תבין, שכל ענין הבירורים דבי"ע, הם אלו הנה"י החדשים שנתחברו כבר אל הז"ת דנקודים בעת גדלותם, אשר נשברו אז מטעם שרצו לקבל את אורות דאצילות במקומם בבי"ע. ועתה אנו צריכים לבררם ולהעלותם ממקום בי"ע, שיהיו שוב בחינת נהי"מ חדשים אל עולם האצילות, ואז יהיה התיקון ותחית המתים. ונמצא שמקום בי"ע לפי אמיתותם הוא במקום ישסו"ת וזו"ן דאצילות. כי אחר שז"א ונוקבא חוזרים למקומם בנקודים, צריכים אלו בי"ע להיות בחינת הנה"י חדשים שלהם, המלבישים הנוקבא מחזה ולמטה. וכיון שהנוקבא היא במקום או"א, הרי הנה"י חדשים שלה שהם בי"ע, הם המחזה ולמטה של הנוקבא, הוא במקום של ישסו"ת וזו"ן. כי מחזה ולמטה דאו"א מלובשים בישסו"ת וזו"ן. הרי שמקומם האמיתי לעת גמר התיקון של ג' העלמין בי"ע, הוא במקום ישסו"ת וזו"ן דאצילות. ונתבארו היטב דברי הרב שסדר זה שהיה בבחינה השניה בערב שבת הוא המצב האמיתי של זו"ן ובי"ע.