קכז) ונמצא כי בחי' זו, היא י' ראשונה של הוי'ה, הכולל כל התפשטות המוחין, ונקראת חכמה, והוא ם' של צלם, והוא אויר, והוא ו"ס ראשונות דתבונה הג', ונקרא צלם, כי ב' אותיות צ"ל נמצאים בו ונכללין שרשם פה במ'.
[תש' קע"ז]
קכז) בחינה זו היא י' ראשונה של הוי'ה הכוללת כל התפשטות המוחין ונקרא חכמה ום' דצלם, והוא אויר, והוא ו"ס ראשונות דתבונה הג', ונקראת צלם. כמ"ש לעיל, שבחינה זו דצלם נוצר ברחם דתבונה א' (כנ"ל באות קי"ד), כלומר בראש דתבונה א' המלביש על שליש תחתון דת"ת דכללות או"א וישסו"ת, הנקרא רחם. אלא בעת הלידה, שחזרה בחינת הקטנות אל הרחם, לבחינת ו"ק, כי אז חזרה ה"ת לעינים כנ"ל (דף אלף נ"ח ד"ה וזה אמרו "שהחיצוניות), ירדה קטנות זו לבחי' ישסו"ת ב', שהם ג' לאו"א, כי ישסו"ת הא' חזרו תכף, לגדלותם, כמ"ש שם. והנה חיצוניות הרחם דתבונה א', אשר היה מטרם הלידה בבחינת חב"ד וראש, ואחר הלידה ירד לבחינת חג"ת הנקרא תבונה הב' שהיא הג', היא הבחי' הא' של הצלם הנקראת ם' דצלם. והיא נבחנת לו"ס הראשונות, חב"ד חג"ת דתבונה ג', כי אע"פ שלא נשאר בה אחר הלידה רק בחינת חג"ת כנ"ל, אמנם כיון שלעת הגדלות תרד הה"ת מעינים שלה, וחג"ת ישובו להיות חב"ד, ע"כ נחשבת גם בעת קטנות שהיא כוללת בה גם חב"ד, וע"כ היא כוללת כל התפשטות המוחין. כי הה"ת היורדת מעינים מחזרת האח"פ שנפלו, וג"ר דאורות שהם המוחין מתפשטים אז אל הפרצוף, כנודע. הרי שבבחינת הם' דצלם, דהיינו בחג"ת דתבונה ג', נכללים כל התפשטות המוחין.
והיא הנקראת אויר, שפירושו אור דחסדים הנקרא רוח. כי מחמת הה"ת שעלתה בעינים בשעת הלידה, ירדו בחינת חב"ד שבה ונעשו לחג"ת כנ"ל, ולא נשאר בה אלא אור הרוח. אמנם גם בגדלות, אחר שנעשו לחב"ד, נקראים ג"כ בשם אויר, אע"פ שכבר יש בה אור הנשמה. וזהו מטעם אחר, כי גם במוחין אלו נבחן ענין התחלקות או"א וישסו"ת לב' פרצופים כנ"ל (דף א' ס"ח ד"ה ונודע, שאו"א), אשר או"א עלאין הם בחסדים מכוסים, וישסו"ת הם בחסדים מגולים, ע"ש כל ההמשך. ועל פי זה מתחלקים ג"כ הם' והל' דצלם, שם' נבחנת לאו"א עלאין, ול' לישסו"ת כמ"ש לפנינו. ולפיכך נקראת ם' דצלם בשם אויר אפילו בגדלות, משום שאין בחינת גילוי אל הארת חכמה בחסדים שבה, והם מכוסים ונעלמים מהארת חכמה, בדומה לאור חסדים דו"ק. אלא מטעם כי חפץ חסד הוא נחשבים אלו החסדים לג"ר ממש, כנודע. הרי שאין שום שינוי נעשה באור דחסדים שבם' דצלם, גם לאחר גדלותם, וע"כ היא נקראת בשם אויר גם בגדלות.
והיא הנקראת חכמה, ויוד ראשונה של הוי'ה. כנ"ל, שהם' נעשה בגדלות לבחינת או"א עלאין, שהם נקראים שניהם בשם חכמה, כנודע. כי אבא הוא י' דהוי'ה, ואמא היא בחיבת המילוי של י' שהוא ו"ד. משום שאמא נעלמת וטמירא גוי אבא, ורק בחי' אבא נגלית כאן, כנ"ל (דף תת"צ אות מ"ב) ע"ש באו"פ [ד"ה וזה אמרו "וכאשר, ד"ה וזה אמרו "וזהו]. הרי שבחי' ם' דצלם, נקראת חכמה, שהיא אבא, והיא בחינת יוד של הוי'ה, כי הם בחינת או"א עלאין.