דבקות של דוד
דבקה נפשי אחריך בי וגו', מקרא זה יש להסתכל בו, שאמר דבקה נפשי אחריך, משום שדוד המלך היה מתדבק עצמו תמיד בהקב"ה, ולא דאג לדברים אחרים שבעולם אלא להתדבק בו בנפשו ורצונו, וכיון שהיה מתדבק בהקב"ה, היה תומך בו ולא עזבו. כמ"ש בי תמכה ימינך. מכאן נשמע, כשבא אדם להתדבק בהקב"ה, הקב"ה אוחז בו ואינו עוזב אותו.