תוכן

השכינה שורה על חכם גבור ועשיר (שבת צב, א; נדרים לח, א; תיקוני זוהר כו, ב)

ואחר שהכרחנו שכל פרטי המציאות שישנם בשמים וארץ, מוכרחים כולם בשביל התכלית המיוחד שהוא להנות לנבראיו, שמדרך הטוב להיטיב, כמ"ש במקום אחר. צריכים להבין הנאה ההיא מהי?
וג' מעלות מצויים לפנינו, שהמה הכוללים כל השבח המקווה למין האדם. דהיינו, החכמה והגבורה והעשירות, אשר מין האדם מיועד ודאי למעלה היותר נכבדה מהם, כי שלשה אלו כבר מוכנים ומצויים בעולם לפני השגת התכלית. אלא ודאי שהיא מעלה נפלאה כזו שאינה מצויה ואי אפשר להמצא כלל בהעולם, זולת לאותם שזכו וכדאים להשגת התכלית שלכך נברא. ואומר לך שהוא השכלת האלקית, שהיא ההנאה הגדולה שעליה כיון בבריאת הכל להנות להאדם. ואין לטעות שהיא הנאה גשמית המוגבלת מאד בקבלתינו אותה, ואין לטעות שהקב"ה ישנה את כלי הקבלה שלנו, כי זהו מעשה הדיוט לעשות ולשנות, משא"כ הקב"ה נאמר (מלאכי ג, ו) "אני הוי' לא שניתי", אלא ודאי שהיא הנאה רוחנית, דהיינו המושגת על ידי מעלות וקנינים.