תוכן

ג. שכחת חכמת הקבלה בסבת הפילוסופיה

כן חכמת הקבלה בזמן הזה, אשר הטרדות והגלות שנתגבר בימים האחרונים, הביאונו למצב כזה, עד אשר לדאבוני וליגוני הרב נשארתי כמעט לעוסק יחיד בדורינו זה (ואם נמצא לנו איזה עוסקים בקבלה, זהו להפסידה ולא לתועלתה, כי לא קבלו אותה מחכם מקובל). ולפיכך היא נמצאת בדור הזה כמו שלמה המלך בגלותו, שמכרזת וקוראת אני החכמה ובי כל טעמי התורה והדת, אולם אין מאמינים לה. אשר לכאורה, אם באמת חכמה יקרה היא, הלא ביכולתה לגלות את עצמה, כמו שאר החכמות?
אולם אינו כן, כמו ששלמה המלך, לא יכול לגלות עצמו לכל המדינות וחכמיהם עד שבא לירושלים למקום הסנהדרין. כן חכמת הקבלה, צריכה לחכמים גדולים חקרי לב, שילמדו אותה עשרים שלושים שנה כמו הסנהדרין שלמדו והכירו את שלמה המלך, ואז המה מעידים על עומק חכמתה.
[הג"ה: ג' מניעות: ויש כאן ג' מניעות: א. אשר מטעם אמיתיותה אינה מתבארת רק על כל פרטי החכמה יחד, ואם כן בטרם ידע כל החכמה, לא יוכל לראות אף הקצה ממנה, שעל כן צריכה להתמסרות גדול, ועל כן צריכה לפרסום על אמיתיותה, כדי להאמין בה מתחילה שיהיה מספיק על פיזור הוצאה מרובה.
והשנית הוא, כי אשמדאי השד התלבש בלבושיו וירש את כסא מלכותו. כן הפילוסופיה ישבה לה על כסא הקבלה, והשכלותיה יותר נוחות להבין, כי השקר מתקבל במהרה. ולפיכך הצרה כפולה ומשולשת: הא', כי חכמת האמת עמוקה ומתיגעת, ופילוסופיה המזויפת קלה להתפש. הב', "שאין בה צורך", כי הרי זה נחשב הספקה שלמה ויפה בפילוסופיה. הג', כי השד טוען על שלמה המלך שהוא משוגע, כן הפילוסופיה שמתלוצצת ומבטלת את הקבלה].
אולם די לנו להסתכל שכל גדולי הדור שעמדו לנו עד היום, עסקו בה ופרסמו את שמה, ואם תרצו בואו אלי!