תוכן

ג.
ביאור המדרש "התשלח ברקים וכו'", שהעולמות מעילא לתתא, מהשלימות לבלתי שלימות, וזהו חכמת הקבלה שמגלה ההשתלשלות מעילא, וכיון שאנו רואים השלימות בתוארו, אפשר להתחקות כמוהו.
מלאכי שרת הם טבע של בריות עליונות, שמהם השתלשלו ויצאו התחתונים.
וחסד ואמת צדק ושלום הם ד' עולמות מעילא לתתא, כמו ד' דורות. נניח שמתחילה היה דור שכולו חסד, דהיינו שכל אחד ואחד היה מבטל רכושו ואומר שלי שלך ושלך שלך, ומטבע ההשתלשלות שיצא ונולד דור שכולו אמת, דהיינו שכל אחד ואחד אמר שלי שלי ושלך שלך.
ומשם יצא ונולד הצדק, כי המתרשלים והבעלי מום אבדו רכושם, והגבורים שהיו להם עודף, עשו צדקה להם. ומשם יצא ונולד השלום, דהיינו הקטטה. כי שלום פירושו קטטה, כמפורסם. והיינו זה העולם העכשוי שכולו קנאה ושנאה וגזל וקטטה.
נמצא שאבי אבות העולם הזה הוא 'עולם חסד יבנה' (תהלים פט, ג), שסוף מעשה במחשבה תחילה. החסד הוליד האמת, והאמת הוליד המקבלי צדקה. והמקבלי צדקה הולידו הקטטה. אמנם הקטטה השליך האמת להארץ עמוק עמוק, עד שגזילה ורציחה נתרבה במדה שאין לסבול, ואז הרציחות הוליד עלית צמיחת אמת. הדא הוא דכתיב (בראשית רבה ח, ה) 'אמרו מלאכי שרת, תעלה אמת מהארץ', כי כל דבר חידוש מתחיל גם כן מעילא לתתא. באופן שזריעת אמת גרם לצמיחת אמת, דהיינו שחזר ונתגלה בהכרח זה העולם הקומוניסטי שאמרם שלי שלך ושלך שלך, והאמת אינו יכול לתקן את החלשים, ובהכרח שהוא שהאמת מוליד חסד ומתגלה הסוף מעשה.