תוכן

ג. הדביקות באה על ידי חכמת האמת
והנה חכמת האמת, תנאי מחויב הוא בעולם. הגם ש'לא המדרש עיקר אלא המעשה' (אבות א, יז; זוהר פנחס אות צב), כי המעשה הוא המטרה דהיינו 'לדבקה בו' (דברים יא, כב) המתמצה לאדם מכל המעשים, שזה ענין השבה אל הלב, דהיינו שדביקות השי"ת יתיישב על לבו לא יפחות על כל פנים מתענוגי דהאי עלמא.
ומכל מקום אל יעלה על הדעת שזה אפשר מבלי ידיעת חכמת האמת, שזה ענין 'וידעת היום והשבות אל לבבך' (דברים ד, לט), שהידיעה השלימה מסגלת לה כלים חדשים בלבו של אדם שמתיישב בו בקביעות ובתענוג תמידי דבקות השי"ת. כי קשר מתאוה גשמי שמתיישב בלבו של אדם, הוא לפי שעור רוב אבריו המסכימים עליה, דהיינו בהסכמה גדולה בחוק טבעי, אשר בהשתתף ההסכמה מכל עורקי בשר האדם, מביאים טפה נאמנה בלב שנקראת חמדה, ודוקא בדרך זה מתיישב המאכל או הכבוד על לבו. וכמו כן שיעור דבקות שכלי ונשמתי, שבהיות כל איברי שכלו משתלמים בידיעות אמיתיות מחכמת האמת, באים כולם בהסכם אחד להדבק בו ית', והמה מביאים מיץ כללי ללב שהיא כמו חמדה שנייחא ליה באותו הדביקות, כי טבע פנימי הוא, ונערך תמיד לא פחות על כל פנים מטבע החיצוני הגשמי.
וידוע למשכילים, שאפילו לחפשים מדתינו יש טעם שכלי, והם להיות דבוק באיזו תמונה שתהיה בבורא ית'. ויש מספרי יונים שרמות רוחם אחז להם לעשות כוונים ע"פ שכל החצוני להשליך כל תאוות הגוף ולהיות דבוק בבורא ית'. אבל שקר אין לו רגלים, כי טבע פנימי רוחני הוא שלא נותן רשות לשכל החצוני בשום פנים שבעולם להתדבק בבורא ית', כמו שלא נותן רשות לגוף גשמי להתדבק באש אוכלה, כי מטרה נאמנה באה לנו במחשבת הבריאה, שאותו המטרה לא תבא זולת בדרכי התורה והמצוה, שזה סוד 'הבוחר בעמו ישראל באהבה' (ברכות קריאת שמע).
וזהו שכתוב בזוהר שיר השירים (אות תפו): "תא חזי, 'אם לא תדעי לך היפה בנשים' (שיר השירים א, ח), אם אנת אתיא בלא ידיעה ולא אסתכלת בחכמתא, עד דלא תיעול הכא, ולא ידעת ברזין דעלמא עילאה. צאי לך בעקבי הצאן וכו'", ע"ש. עוד שם (אות תפד): "תא חזי, כל מאן דאזיל להאי עלמא בלא ידיעה, אפילו אי אית ביה עובדין טבין סגיאין, מפקין ליה מכל תרעין דהאי עלמא וכו'" ע"ש. ומכאן גירא בעיניהו דהני טפשאי המתעצלים בתורתו ית', ויצרם מבטיח להם תקוה טובה בכח מעשיהם העושים בלי דעת, ולא עוד, אלא שמבקשין שכר כפנחס. ועליהם הכתוב אומר (קהלת ד, ה) "הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו".
וזאת למודעי, שבכל כחי כפי שנותן לי רשות וכו' גיליתי את דברי לעין השכל נוסף להפליא על קודמי, אבל יחד עם זה, עשיתי עליהם מכסה דק שדי להסתירם לגמרי לאותם המעיינים שיש להם קורת רוח בחוקי הגשמיים. ואך לחלק המעיינים שלבם רחב להשליך גילולי הגוף הסרוח אחר גיום, ומבינים לבחור בחכמת הבורא ית' כי נעלה הוא על חכמת הנבראים כערך הבורא ית' על נבראיו, הם יבינו דברי בגלוי כעשר אצבעותיהם. ושיעור השגת דברי, ממש כפי שיעור חן שרכש לבם במעלת הבורא ית'.