תוכן

ג' משפטים תש"ג ת"א
מהאי גלגלתא נטיף טלא לז"א [ומהאי טלא דאתער מרישיה זמינין מיתייא לאחיָאה (אדרא רבא אותיות טז, קפד)]
ענין גלגלתא הוא שערא וחוורתא, שתחת כל שערה יש גומה מתחתיו, והוא ענין "אשר בשערה ישופני", וזה סוד "ויען ה' את איוב מן הסערה". וזה פירוש: "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש". וזה סוד: "בקע לגלגלת" וגו' "לכפר על נפשותיכם". [שם אות קפה].
ענין שערות, הוא סוד שחרות ודיו, שהוא זמן שיש לו מחשבות זרות המרחקין אותו מהשי"ת. וענין חוורתא ה"ס לבנונית, שה"ס אור השי"ת המקרב אותו, ושניהם יחד יכולים להקרא בשם אור - וכלי.
כשמתחיל בעבודה הוא ע"י שזוכה לבחינת חוורתא. אחר כך הוא נופל על ידי מחשבה זרה הנק' "שערה" שהיא סוד סערה. ותחת השערה יש "גומא", שהיא בחי' נקב וחסרון בגולגולת, שמקודם היה לו ראש שלם, היינו שהיתה התקשרות בה', ועכשיו ע"י המחשבה, הוא נפרד ויש לו חסרון בראש.
ועל ידי הצער שהוא מצטער על זה, אזי הוא ממשיך מהנקב הזה בחי' מבועא דמַיא [מבוע של מים], ומן השערה נעשה צנור להעברת השפע. ואחר כך הוא נופל עוד הפעם וחוזר חלילה, עד שנתרבו השערות לשיעור שלם, שהוא ע"י שכל פעם שהוא מתקן, הוא ממשיך שפע, ושפע זה נקרא טלא, וזה סוד: "שראשי נמלא טל", משום שהשפע בא לסירוגין, וכל פעם הוא מקבל כעין טיפי טיפי. ועד שעה שהוא בא לשיעור שלם, עד שלא ישוב לכסלה עוד נקרא, שמהאי טלא עתיד לאחיאה מיתייא.
וזה סוד "בקע", שהמחשבות זרות עושות בקיעות בראש. וזה ענין מחצית, היינו שהוא מחצית זכאי ומחצית חייב. וענין מחצית אין ז"א שהוא בזמן אחד, אלא בזמן אחד אין הוא מן הנמנע, כי בזמן שעבר על מצוה אחת הוא רשע גמור. אלא בב' זמנים: שבזמן שהוא דבוק בה', אזי הוא זכאי בתכלית. ובזמן שאינו דבוק הוא חייב בתכלית. שזה סוד: לא איברי עלמא אלא או לצדיקי גמורי או לרשיעי גמורי. וכן מחצית, מטעם שיש לו עוד ב' זמנים. לכן נקרא מחצית. וזהו: "לכפר על נפשותיכם". שעל ידי הבקע שהוא מרגיש, סוכ"ס הוא יבוא לידי כפרה, עד שנתמלא בסוד: "שראשי נמלא טל".