תוכן
אסיים מכתבי, מה שאמרתי היום לפנות בוקר לפני התלמידים שיחיו: הנה מצינו
בהמגילה
"אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן" [אסתר ג' א'], ולפי הפשט קשה להבין, הלא אחר המעשה שמרדכי עשה דבר טוב להמלך, היה המלך צריך להגדיל את מרדכי ולא את המן?
ויש לפרש זה ע"ד המוסר: היינו לאחר שהאדם עושה דבר ע"י התעסקותו בתו"מ, אז הקב"ה מגדיל את הרע של האדם הנקרא המן. היינו שהשי"ת מראה לו את האמת, איך הרע שבקרבו מפריע לו מלקבל, את כל התענוגים הרוחניים. כי אם היה האדם הולך בדרך הטוב, היינו אם כוונת האדם היתה רק להשפיע נ"ר ליוצרו, אז היה האדם ראוי לכל הדברים העליונים, וזו נקראת דרך היהדות. ובזמן שאין האדם יכול לראות את פרצופו האמיתי של הרע שלו, היינו צורתו של המן, אז אין האדם יכול להתפלל לה' שיעזור לו להנצל מהרע. ורק בזמן שהאדם רואה את גדלותו של המן, שהוא רוצה להרוג ולאבד את כל היהודים וכו', היינו שהמן רוצה להשמיד כל דבר שיש לו שייכות ליהדות, שלא נותן לו לעשות שום דבר שבקדושה, אז הוא יכול לתת תפילה אמיתית, ואז יקויים "הקב"ה עוזרו". לכן אז שייך
"דברי הצומות וזעקתם", שמתפלל לה' שינצל
מ"המן הרע הזה".
וכשהקב"ה עוזרו, אז הקב"ה שואל להמן:
"מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו"? [אסתר ו' ו'], אז המן חושב: "למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני" [אסתר ו' ו'], היינו שכל הרע נמשך מהרצון לקבל (כמ"ש בהקדמת הסולם לפירוש הזוהר אות קל"ח ד"ה ודע) שהוא ההמן של האדם, והוא טוען שרצון ה' הוא להיטיב לנבראיו, היינו שכל התענוגים שייכים להרצון לקבל. אבל ה' אמר
"ועשה כן למרדכי היהודי" [אסתר ו' י']. היינו שאם ישאל את היצר הטוב שנקרא מרדכי היהודי אם הוא רוצה משהו, אז הוא יענה שכל רצונו הוא רק להשפיע לה', ולא צריך שום דבר. לכן שאל את המן, שהוא רוצה לקבל את כל התענוגים שישנם במציאות. ואז אמר ה' כל התענוגים, צריכים לתת למרדכי. שהפירוש שהאדם יקבל כל התענוגים רק בעמ"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו. ועל זה אמר אאמו"ר זצ"ל אורות דהמן בכלים של מרדכי, שהפירוש הוא לקבל כל התענוגים רק מתוך הכוונה לשם שמים. ה' יעזור לנו שנזכה לגאולה שלימה.
