תוכן

א' אדר, תש"ז. בנסיעת טבריא.
"את גולן בבשן" [דברים י"ד מ"ג], בשן הוא לשון בושה, גולן לשון גאולה, פירוש: שע"י הבושה אנחנו נגאלים.
"תבור וחרמון בשמך ירננו" [תהילים פ"ט י"ג], תבור מלשון בתר, שה"ס "על הרי בתר" [שיר השירים ב' י"ז) שהרים נק' המחשבות מלשון הרהור. "בתר" מלשון "ויבתר אותם בתוך" [בראשית ט"ו י'], שע"י ההרהור נחתכין לשניים, היינו הראש מן הצואר, שאז הגוף מאבד את החיים שלו.