תוכן

ברכת חובה פירושה, שהגוף מחייב אותו לברך. היינו הגוף שהבורא ברא אותו בטבע, שאם הוא מקבל טובות ממישהו, אזי הוא מברך אותו.
וזה נקרא ברהמ"ז מדאורייתא. ואינו מצווה, היינו שהגוף אינו מחייב אותו לברך, כיון שהוא מרגיש שחסר לו עוד כמה דברים מה שהשני היה יכול לתת לו ואינו נותן. ואז הגוף אומר שעוד איננו שבע רצון ממנו, שאינו יכול לומר שהוא טוב ומטיב, שהרי חסרים לו כמה דברים, ומדוע הוא לא נותן לו.
ומ"מ הוא מחמיר ע"ע ומברך. נמצא שהוא אינו מצווה ועושה.