תוכן

אמר רב יהודה אמר רב, גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה. דכתיב: ויאמר, ה' אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור וגו'. (שבת קכז א
'שכינה' נק' בחינת מלכות, היינו בחינת חכמה. אבל 'הכנסת אורחים' שהוא בחי' חסדים, גדולה יותר. היינו, שלאחר שיש לו חכמה, הוא צריך לחפש חסדים, אחרת החכמה אינה מתקיימת, משום שאור חכמה מוכרח להתלבש בלבוש של חסדים.
ובגשמיות ניתנה המצוה לפי ערך השורש. כי בגשמיות קשה להבין הדברים כפשוטם, כי ידוע ש"מלא כל הארץ כבודו", ומה שייך לומר שעזב את השכינה בבית והוא יוצא לחוץ לקבל אורחים. ואי אפשר לומר שמי שזכה להשראת השכינה פטור מכל המצות שבתורה, אלא להפך, לאחר שזכה להשראת השכינה אז הוא מקיים את התורה והמצוה על דרך האמת, שכל התורה כולה הם שמותיו של הקב"היז. ולפי הנ"ל זה פשוט.