הגדרת הערך

ב"ן
שם ב"ן נפש ושם מ"ה רוח.
ב"ן: זו"נ הם הבנים, וישסו"ת מ"ה גי' אדם, שהם האבות של הבנים ב"ן. (ש"ו פ"ב).
ב"ן: כתר ב"ן הנק' גלגלתא, אינו מצטרף לפרצוף כנודע. ותבין זה ממקורו כתר דנקודים, המתחיל מטבור דא"ק ולמטה, דהיינו ראש א' של הנקודים. וע"ע טבור, שכלהו ע"ס דראש נקודים הם בחי' ע"ב וראש הב', כי הישסו"ת שעומד מחזה עד הטבור הוא הראש הא', וע"כ ג"ר דנקודים דקטנות המה ע"ב, ואין בהם מבחי' גלגלתא ולא כלום, שהרי כולו מסתיים למעלה מטבור עש"ה.
אכן אח"כ בזווג דגדלות, שנזדווג יסוד דא"ק שה"ס מ"ה דא"ק, שראש הא' שלו מצטרף לפרצוף להיותו פרצוף פנימי, שגו"ע שלו עולין ממש לאח"פ דישסו"ת שלמעלה מטבור, וע"י זווג דמ"ה דא"ק הזה יצא גלגלתא וראש הא' בכתר ב"ן שלמטה מטבור. ולפיכך כל כתר ב"ן שייך לכח המ"ה, ולב"ן עצמו משורשו אין לו מבחי' גלגלתא כלום.