תוכן

ב. אין לך אדם שמכיר את עצמו

טעם ב', כי להכיר איזה דבר, צריכים בעיקר להתבונן לתכונות הרעות שבהדבר, ומתוך שאין האדם יכול לראות נגעי עצמו (ובאותו שיעור שמושאל לו ממה שרואה באחרים, הוא רואה גם כן באספקלריה שאינה מאירה), מטעם כי כל רע המחוייב לבא לכלל קבלה להאדם, הרי מגיעהו בעונג, דאי לאו הכי, לא היה מקבלו. וחוק הוא שכל דבר שיש בו תענוג, אין האדם מחשבהו לרע, זולת על ידי נסיונות רבות שמתפתח בהם, אשר על כן צריכים ימים ושנים, וגם זכרון והקש והתבוננות, אשר לאו כל אדם מסוגל לזה. ולפיכך אין לך אדם שיהיה מכיר את עצמו.