תוכן

שופר של משיח

ותדע, שזה סוד שאין בני ישראל נגאלין אלא אחר שיתגלה חכמת הנסתר בשיעור גדול, כמו שכתוב בזוהר (נשא אות צ) "בהאי חיבורא יפקון בני ישראל מגלותא". כי היה בזמן הלז תקוה לגאולה, שכתיבת הזוהר שהתחילה בימי רשב"י היתה בזמן גילוי בר כוכבא, שרבי עקיבא רבו של רשב"י אמר עליו 'דרך כוכב מיעקב' (במדבר כד, יז), וכן אחר חורבן ביתר היה התקוה גדולה. ומשום זה הרשה רשב"י את עצמו וגילה את חכמת הנסתר, דהיינו בספריו זוהר ותיקונים, אכן בשמירה גדולה, כי לא הרשה לכתוב דבריו אלא לר' אבא שיכול לגלות ברזא, שחכמי בני ישראל לבד יבינו הדברים וחכמי האומות לא יבינו, מפחד שמא ידעו חייביא למפלח למאריהן. ומשום זה, תיכף שראו שעדיין הזמן מוקדם לגאולת ישראל, אז הצניעו אותו, שהיה בזמן רבנן סבוראי, כי אנו מוצאים הרבה מרבנן סבוראי שכתבו ענינים בתוך הזוהר כנודע.
והיה אמנם רצון השם שיתגלה, על כן נתגלגל הדבר עד אלמנת ר' משה די ליאון שירשה הכתב-יד מבעלה, וכנראה שלא גילה לה כלום מאיסור ההתגלות, ועל פי מקרה נתנה אותו למכירה כנודע. אכן עד היום הזה גרם הדבר חורבנות מרובים בכרם בית ישראל מטעמים הנ"ל. אכן אין לך רעה בלי טובה, ועל כן, השליטה הזאת שהאומות השיגו על ידי גניבת סודות התורה, גרמה גם כן דחיפה גדולה להתפתחות הקדושה, אשר לפי השערתי הננו בדור הזה עומדים ממש על סף הגאולה, אם אך נדע איך להתפשט חכמת הנסתר בהמון.
כי מלבד טעם הפשוט של 'חיל בלע ויקיאנו' (איוב כ, טו), כי בזה יתגלה לעין כל מה בין בני לבין חמי וההבדל בין עיקר הגרעין ובין הקליפה העליונה שקלפו ממנה כל חכמי האומות שבעולם, כי בטח ישיבו כל מחנות ישראל שכפרו בהתורה, ישיבו להשי"ת ולעבדותו. הנה יש בזה עוד טעם, כי קבלה בידינו שיש חיוב מוקדם להגאולה אשר כל אומות העולם יודו לתורת ישראל, בסוד הכתוב (ישעיה יא, ט) "ומלאה הארץ דעה", דוגמת יציאת מצרים שהיה חיוב מוקדם שגם פרעה יודה לאלקים אמת ולמצותיו וירשה להם לצאת, ועל כן כתוב (זכריה ח, כג) שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו ארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ותבין אמנם מהיכן יבא לאומות העולם דעת ורצון כזאת, תדע שהוא על ידי הפצת החכמה האמיתית, שיראו בעליל אלקים אמת ותורת אמת.
והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו כי יש חכמת אלקים בקרב ישראל. ותפקיד הזה אמרו על אליהו הנביא, כי גילוי רזין דאורייתא מכונה תמיד בשם גילוי אליהו, ועל דרך שאמרו ז"ל (בבא מציעא ג, א) 'יהא מונח עד שיבא אליהו', וכן 'תשבי יתרץ קושיות ואבעיות'. ולפיכך אמרו (פסיקתא רבתי לו, ד) שג' ימים (שהוא רמז ידוע) קודם ביאת המשיח, ילך אליהו על ראשי ההרים ויתקע בשופר גדול וכו', ותבין רמזים האלו שאין ענין השופר הזה רק גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, שהוא תנאי מוקדם ומחוייב לבא בטרם הגאולה השלימה.
ולזאת יעידו הספרים שכבר נגלו על ידי בחכמה הזאת, שדברים העומדים ברומו של עולם נפרשו לעיני כל כמו שמלה, שזהו עדות נאמנה שאנו מצויים כבר על סף הגאולה, וכבר נשמע קול השופר הגדול, אם לא במרחקים, כי עדיין קול דממה דקה ישמע, אכן התחלת כל גדלות הוא מוכרח לקטנות מתחילה, ואין קול גדול אם לא תקדים אותו דממה דקה, כי כן דרך שופר שקולו הולך וגדול. ומי עוד כמוני עצמי יודע שאיני ראוי כלל אפילו להיות רק שליח וסופר לגילוי סודות כאלו, ואין צריך לומר להבינם על שורשם, ולמה עשה ה' לי ככה. אין זה אלא מפני שהדור ראוי לכך, שהוא הדור האחרון העומד על סף הגאולה השלימה, ולפיכך הוא כדאי להתחלה של שמיעת קול שופרו של משיח, שהוא סוד גילוי נסתרות כמבואר.