תוכן

ב. הנה כל אלו הספיקות ראוי שיבואו בכל חכמה וענין שנתעלם מהבנה, כי אי אפשר כלל להראות שום ענין ולהורות אמיתיותו בטרם שאנו לומדים להם טיב הענין עצמו, כמו שאי אפשר להראות על אמיתיות שבכימיה בטרם שילמוד החכמה ההיא, וכן האמיתיות שבאסטרנומיה וכל דבר. ומתוך שחכמה זו עד היום הזה נהגו החכמים להסתירה מעין כל ההמון כולו בכל האפשר, וממילא נשאר העם נבער מדעת אותה, והמה שהעלו להם הספיקות על גבי ספיקות בדורות האחרונים שפסקו הישיבות מישראל, כי מעוד היתה ישראל לגוי היה נוהג בהם ענין ראשי ישיבות, אשר בכל דור ודור היה מנהיג וגדול אחד בבחינת חד בדרא שהוא היה בעל הקבלה המובטח, והוא היה עושה את דעת הצבור בשביל כל האומה. וכן היה שלשלת הקבלה נמשך בכל דור ושמורה מכל פגע, ובסדר כזה אפשר להסתיר למי שרוצים שיהיו לו מוסתר, ואפשר לגלותה למי שראוי, כמובא בפרקי אבות (א, א) "​משה קבל תורה מסיני וכו'", וכן נמשכו הנביאים, ואחר כך הסנהדרין, ואחר כך הישיבות דארץ ישראל ובבל וריש גלותא ונשיא, ואחר כך הגאונים.