תוכן

ב. המציאות וקיום המציאות מכחישים זה את זה
כי המציאות, כלומר, הבריאה בכללה וכל חלקיה הנקראים בריות מבחינת מה השייך לקיומם, אנו מוצאים ערוך בטוב טעם וכל יופי ונועם בלי שום חסרון כחוט השערה, ממש עולם נאור. וכשאתה מעמיד כלפי זה את קיום המציאות הזה, דהיינו, סדרי הזנתם ופרנסתם של כל הבריות הללו, המה מבולבלים בלי סדר ובלי טעם ובפראיות גדולה. והנה דבר המציאות וקיום המציאות בכללה כבר בארנו במאמר "סוד האחדות" ומשם תדרשנו.
אולם כאן נעסוק רק במין האדם בלבד, ונראה כמה מן הנועם והטוב אשר מלאכת ה' מסדרהו בדבר מציאותו, שיתקיים עד שראוי להקרא בצורת אדם הפועל. וכשנקח את סדר קיומו עצמו, כמה מן המאוס ואיום נמצא בו, בכל אשר יפנה ירשיע, וכל זכות קיומו נבנה על חורבן חברו.