תוכן

ב. אמנם, דבר זה ידוע לכל, שהבורא ית' לא השלים את הבריאה בעת שבראה, כי כן אנו מוצאים בכל פנה ופנה מהמציאות שלפנינו, והן בכללותה והן בפרטיותה נתונה היא תחת חוקים של התפתחות הדרגתי, החל מן ההעדר, עד גמר גידולו. ומטעם זה, אם למשל אנו טועמים טעם מר בפרי בתחילת גידולו, אין הדבר נידון אצלנו כמציאת מום ודופי בהפרי, משום שכולנו יודעים את הסיבה, שהוא משום שהפרי הזה עדיין לא גמר את תהליך ההתפתחות שלו עד לקצה.
וכזה הוא המקרה ביתר הפרטים של המציאות, אם אך מרגישים בחינת רע והזק באיזה פרט, הנה זה רק מעיד על עצמו, שנמצא עדיין במצב של מדרגת מעבר מן תהליך ההתפתחותי שלו. ובכל אופן, אין לנו לקבוע ולהחליט כי רע הוא, ולהטיל דופי בפרט הזה, כי לא מחכמה הוא.