תוכן

ג׳ עמודים שהעולם עומד:
אי אפשר להאדם לבא למטרתו הנעלה להדבק בהשי״ת, זולת על ידי ג׳ עמודים שהעולם עומד עליהם: תורה ועבודה וגמילות חסדים (אבות א, ב). שפירושם תורת השי״ת, שהמובחר הוא חכמת הקבלה. ועבודה שהיא קרבנות, יתבאר בדבר התפילה להשי״ת שהוא במקום עבודה. וגמילות חסדים יתבאר בענין עבודה לטובת החברה, שהמובחר שבה הוא גמילות חסדים, שפירושו חסד חינם בלי שום תקוה לתמורה.
אכן התמצית מג׳ דברים הנ׳׳ל צריך להתרכז על המצוה של 'ואהבת לרעך כמוך' (ויקרא יט, יח) ושל 'ואהבת את ה׳ אלוקיך' (דברים ו, ה). שכל התורה שהאדם צריך ללמוד, הוא על ענין האהבה, שפירושו עסק במעשים טובים שכולם השפעה לזולתו, שעל ידי זה יזכה להשואת הצורה שענינו דביקות עם השי״ת. וזהו הביאור של חכמת הקבלה בפנים מסבירות ובתלמוד עשר הספירות.
וכן התפילה צריכה להתרכז לישועת כל המעונים שבהעולם, שרק השי״ת יכול לפדות אותם ולמחות דמעה מעל כל פנים. בכללו ענין הברכות ושבחים שיהיה על מה שמהנה לבני העולם.
אבל צריך להתפלל גם לעצמו על דרך 'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים' (בבא בתרא ס, ב), וכן לברך על טובת עצמו. ואין זה בחינת קבלה עצמה, כי כל הבא במגע עם השי״ת כבר נבחן להשפעה, כלומר שצריך לכוין בהם שכל בקשתו לעצמו הוא רק תוך המסגרת של לעשות נחת רוח ליוצרו.
ובענין הברכות טוב שיכלל בהם גם תפילה. כגון בברכת הנהנין, יאמר כשם שזיכית אותי בהנאת גשמיות כן תסייעני להנות ממך מכל הנאות רוחניות שהכינות לבריותיך.
וכן המעשים טובים צריכים להתרכז על השפעה לחבריו להקל להם החיים ולהרים מדת חייהם ולהנותם בכל מה שאפשר, ובשעת העבודה הזו צריך לחשוב ולהתפלל להשי״ת שיצליח במעשיו באופן המועיל ביותר, והשי״ת יעזור לכל אחד שלא יוצרך לעזרת חבריו.
וכן יכוין להמשיך על ידי עבודתו לחבריו את רחמי השי״ת על ברואיו וכו׳ על דרך זה.

ואהבת לרעך וכו׳ כל מה דסני לך וכו'
אין לקוות לזכות לאהבת ה׳ טרם ששלם לגמרי באהבת זולתו בב׳ פנים הנ״ל שהם חיוב ושלילה. כי בכלל 'ואהבת לרעך כמוך' הוא שירצה שחבריו יתגאו עליו, שהרי הוא רוצה להתגאות על חבריו. ודו״ק. ואין לפרש אהבה זאת על שלי שלי ושלך שלך, כלומר, אל תתגאה עלי ואיני מתגאה עליך, שהרי זאת מדת סדום. ובכלל נבחן תמיד אהבת זולתו שגורע בהכרח מאהבה עצמיות, וכן השפעה לזולתו גורע מקבלה לעצמו. והבן ואל תטעה בזה.