תוכן

שיחה שמחת תורה תשי"ב
דור אנוש המשיכו קו שמאל מלמעלה למטה, למרות הדינים הקשים שמתעוררים ובאים עם ההמשכה הזאת לא הרפו ממעשים אלו והמשיכו להמשיך. ומכאן בא הביטוי "אנוש" שכן הדינים האלה מביאים לידי מצב של אנושות, מבחי' אנושה היא מכתו בלי תקוה. ואז כשבאים כבר לידי מצב כזה שאין מוצא ממנו משני הדינים, דהיינו מקודם מבחי' הדינים דשמאל שהיא אש שורפת, וקרח מקפיא, שכן ישנם שתי בחי' דינים: כשצריכים למעט הג"ר דשמאל ורוצים למעט הג"ר – מתוספים בינותיים דינים דמיעוט הג"ר, וישנם ב' בחינות דינים ונעשה באמת מצב קשה ואנוש מאד, עד שהצדיקים שהולכים בדרך זו כשמגיעים למצב כזה מתחילים לצעוק לה' שירחם עליהם. ואז הקב"ה מרחם עליהם ושומע צעקתם, מרחם עליהם ופודה אותם ומציל מכל, ע"י מסך דחירק, ותיקון שני הפכים המבטלים זה את זה כשהם באים בדרך התיקון למקום אחד ע"י מסך דחירק וקו אמצעי. וביני לביני יש אפשרות לקבל השפע, שכן החיצונים מצד הדינים של אש שורפת מסתלקים מפאת הקרח המצנן האש. ואלה שמצד הקרח מסתלקים מפאת האש שמחמם וממיס הקרח. וביני לביני יש זווג וייחוד וכל טוב ומוחין לצדיק ע"י קו אמצעי והכל חדוה ויום טוב לישראל. אבל דור אנוש לא הרפה מהשמאל אפילו במצב של דינים קשים אלו, והחזיק בשמאל לשם שמאל, לקבלה לעצמו, ומכאן הבטוי אנוש בלי תקוה ומוצא.