תוכן

יש ב' בחינות: בחי' השתלשלות העולמות מלמעלה למטה. ב) מלמטה למעלה. בחינה ה "אשר ברא אלקים לעשות", היינו שהשי"ת הכין לנו מקום לבחינת עבודה. ב) שאנחנו מתחילין לעסוק ולהלביש מלמטה למעלה. אבל מטרם שבאים לשלמות המדרגה לא יכולים לדעת שום דבר בבירור, וזה נק' "מתחילה למגמר והדר למסבר".
וזה דומה לקטן שמתחיל לאכול לחם. אין לו אז עדיין שום מושג - רק בלחם. וכשמתחיל להתבגר, אז הוא מתחיל להבין שיש ללחם בחי' סיבה הגורמת לצורת הלחם, היינו שיקבל את צורתו המתראה לעיניו, היינו שיהיה לבן, ושיהיה רך וטעים וכדומה, אזי הוא משיג את צורת הלחם לאחר שהוציאוהו מהתנור, שאז הלחם היה רך יותר מדי, והיה חם ביותר עד שלא היה ראוי לאכילה, והיה מחוסר איזה מעשה - שיתייבש ויתקרר ע"י שהיית זמן, שהאויר מכשיר ללחם שיקבל צורת הלחם כמו שמתראה בעת שבא לשלחן.
אבל אחר כך מתחיל לחקור, אזי הוא רואה עוד צורה, היינו טרם שהכניסו לתנור, הגם שהיתה לו בערך אותה צורה - אבל יש שינויים גדולים: היינו על ידי חום התנור, הלחם נעשה יותר גדול, ונעשה יותר למוצק, והקרין את פניו, שמקודם היה לבן ועכשיו יש לו צבע אחר, וכשמתחיל לחקור אזי הוא רואה, שהצורה והמשקל קיבל הלחם עוד טרם שהכניסוהו לתנור. וכמו כן הלאה, עד שבא להמצב שלוקחים חיטים וזורעים אותן בקרקע.
ועד אז הוא יכול רק לקבל מהלחם, היינו שנחסר מהלחם שישנו במציאות העולם. אבל אחר כך כבר הוא יודע איך להוסיף.
וכמו כן ברוחניות, מקודם הוא צריך לקבל ממעלה למטה, ואז הוא יכול רק לקבל ולא להוסיף. אבל אחר כך במצב השני הוא יכול ג"כ להוסיף.