תוכן

א) לבוש חיצוני, שהוא על הגוף, הנקרא בגדים של חסידים.
לבוש חיצוני, שהוא הגוף הוא מלובש על פנימיות האדם, שהוא מחשבה ורצון, שהוא בחינת מוחא וליבא.
בחינת א' נקראת חיצוניות דחיצוניות והב' נקראת פנימיות דחיצוניות, שהוא השמחה והנענועים שהאדם עושה בשעת תורה ומצוות.
כללו של דבר חיצוניות נקרא מה שמתגלה לחוץ. היינו מה שחברו יכול לראות. ובחיצוניות יש אחיזה לחיצונים, לכן אסור לאדם להרבות בלבושים יותר מבני סביבתו, כי כח הכבוד והגאווה וכדומה, מתאחזין בהלבושים האלו, ומחזקים באדם את כח הכבוד וכדומה, ולא נותנין לאדם כח, שיוכל לעלות בדרך, המוליך לשם שמים.