תוכן

ג) שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה עניו וכו'. דע כי שם מ"ב. שהוא אבגית"ץ. יוצא משם מ"ה. ויש בו ג"פ י"ד, שעולה מ"ב. ואלו הם סוד שש כנפים, כידוע בענין המדות, שלא יעלו ושלא ירדו, כמ"ש חז"ל באל שד"י, שאמר לעולמו די. וזהו לשון אצילות, וזהו חותם א', שלא יעלו אלי"ם. וזהו מלת יעופ"ף, אלהי"ם: גימטריא יע"ו, פ"ף: גימטריא אהי"ה דיודי"ן ע"ה. הרי יעופ"ף, שלא ירדו להיות, כי בשתים יכסה רגליו, הם שני שמות משם מ"ב, שלא ירדו. וכן שתים יכסה פניו. שלא יעלו. אמנם עד שורשם הם עולים, וזהו ובשתים יעופף. ושם מ"ה ביצירה, כנודע, כי שם ב"ן בעשיה, ואין שם ידות, כי ג' ידות הם: א' להמשיך בריאה באצילות, יד שני להעלות ולהמשיך יצירה בבריאה. יד ג' להמשיך עשיה ביצירה. "ובשתים "יכסה "רגליו, ר"ת רי"ו. והל' עם ד' אותיותיו, ושם אהי"ה דההי"ן עולה קנ"א, הוא מטטרו"ן. והענין. כשאין זיווג בזעיר, מתלבש פה ביצירה, ועושה זיווג כמו אחיו של יבם, ולכן אנו עושים הנעל דחליצה, כי נע"ל עולה קנ"א ע"ה, שיחזור לשרשו למעלה, כמו החליצה שאין ליבם בה זקיקה. וסנדלפו"ן, סוד סנדל. וביום הכפורים היא עולה לבית אמה כידוע. ולכן אין צריך מנעל. וחוטא הלובשו. ולמעלה ויעקב איש תם. וג"פ אדנ"י עולה קצ"ה. וזהו הבריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה, שהוא מן העולם ועד העולם.