תוכן

י) הנה דע, כי כל המדות העליונות, יוצאים תחלה מדת חסד, ואח"כ גבורה, ואח"כ ת"ת. ולכן אינם יכולים להתפשט יותר מגבולם, אפילו שירצו, כי אחרות שיצאו בצדדיהם, עברו עליהם. וא"כ לטענה זו המלכות אין אחריה ספירה אחרת, לכן הקב"ה שם חק לים הזה, דהיינו נוקבא, שלא תתפשט יותר. לכן אמר, חק שם לים, ולא יעברנהו. ואמר עוד שהוא הדין, כשהנוקבא הנקרא ים עולה למעלה בסוד הזווג, נמצא שהיה מקום התפשטות ליסוד, ולזה אמר ומים לא יעברו פיו. פי': מקום הנקרא פה. והנה המים שהם ה"ח הקבועים בז"א, לא יעברו פיו של המלכות, לדחותה ממקומה.