וסוד ברכת המזון של שבת הוא זה: קודם שתתחיל תכוין בשם ע"ב דיודי"ן, ושם הויה פשוט שהוא כ"ו, והכל עולה צ"ח. ותכוין בברכת המזון על דרך הנ"ל בחול, רק ההפרש בשמות. ובכללות הברכה הראשונה תכוין אל יו"ד דהויה כך: יו"ד וי"ו דל"ת, ובחתימה תכוין לשם ע"ב. ובברכת הארץ תכוין בכללותה אל אות ה' - ה"י יו"ד, ובחתימה לשם ס"ג. ובברכה השלישית תכוין אל אות ו' כך: וי"ו יו"ד וי"ו, ובחתימה לשם מ"ה. ובברכה רביעית תכוין אל אות ה' כך: ה"י יו"ד, ובבא"י לשם ב"ן.
ומוסיפים רצה והחליצנו, וסודו בסוד חליצת המנעל הנעשית בשבת. כי בחול ההנהגה על ידי מט"ט1, שבו סוד המנעלים, והוא ביצירה. אבל בשבת וי"ט עולים אל הבריאה, והלבושים הם מבחינה יותר גבוהה, ולכן בברכה שלישית, שהיא ביצירה - סוד מט"ט, בשבת אומרים רצה והחליצנו, ומתפללים שלא ישלוט בחי' המנעל של חול (והיינו לא תהיה הנהגת מט"ט כמו בחול ) רק יהיה בשבת חלוץ הנעל, ויתנהג העולם על ידי בריאה כנודע.
1 ראה להלן עמ' קצד. וראה ביאורו בביאור סבא דמשפטים (גנזי רמח"ל עמ' רע"ו).