וכונת ברכת המזון היא בשם אדנ"י. וקודם שתתחיל ברכת המזון תכוין ששם אדנ"י עולה ס"ה, ועם הל"ד אותיות דמילוי המילוי הרי מאה חסר אחד. ובר"ח תכוין ל"ה אותיות דמילוי המילוי,כי באות הת' תכוין שהיא מליאה עם הי' באמצעה - תי"ו, הרי מאה שלימים.
ואחר כך תתחיל ברכת המזון, ותכוין בברכה ראשונה בכללותה אל אות א' דאדנ"י במילואה - אל"ף, ואחר כך מילוי מילואה - אל"ף למ"ד פ"ה. ובאמרך כי הוא אל זן ומפרנס תכוין להמשיך מעולם הא'. שבו א"ל שד"י, אל עולם הב', שבו א"ל יהו"ה, שהוא גי' ז"ן, וזהו א"ל ז"ן, שהכונה להמשיך הא"ל ליצירה, שבו יש שם הויה. ומתחבר עם א"ל
היורד ונעשה ז"ן. ובפסוק נותן לחם וכו' תכוין; נותן גי' אבגית"ץ, שהוא בסוד החסד. ובפסוק פותח את ידיך תכוין היחוד כמו באשרי שאחר העמידה, עיין למעלה. ובחתימה תכוין בשם יֱקֹוִ"ק.
ובברכה שניה תכוין באות ד' של אדנ"י במילוי מילואה - דל"ת למ"ד ת"ו. ובר"ח תכוין אותה מליאה בי' - תי"ו, כמו שהוא בתחלת ברכת המזון. ובפסוק ואכלת ושבעת, במלת את תשליך המים ביין, כי א"ת היא המלכות שהיא הכוס. ותכוין במי"ם שהם סוד ט' יודי"ן דעסמ"ב, שעולים כמנין מי"ם. ותסתכל במים בעת הנתינה בכוס. ובחתימה תכוין שם אלהי"ם. ובאמרך על המזון תכוין מ"ו - מילוי דע"ב, וא"ל יקו"ק גי' ז"ן, הכל - מזו"ן.
ובברכה שלישית תכוין בנ' דשם אדנ"י במילוי מילואה - נו"ן וא"ו נו"ן. ובחתימה תכוין לשם א"ל. וכאן הכונה בסוד תוספת קדושת שבת הנשאר מן הג' סעודות, שממנה ניזון השבוע. ובכל ברכת המזון שאומרים בחול - צריך לעורר אותו התוספת. ואם הוא בג' ימים הראשונים. תכוין למה שנשאר מן השבת שעברה: ביום הא' - א"ל שד"י, ביום השני - א"ל יהו"ה, ביום הג' - א"ל אדנ"י. ואם בג' ימים אחרונים, תכוין להמשיך לצורך השבת הבאה, ותכוין כמו בג' ימים הראשונים, והיינו; ביום ד' - א"ל אדנ"י, ביום ה' - א"ל יהו"ה, ביום ו' - א"ל שד"י.
ובברכה הד' תכוין אל אות י' דאדנ"י במילוי מילואה - יו"ד וא"ו דל"ת .ובג' הטבות תכוין - כי הלא הד' ברכות של ברכת המזון ה"ס הד' מוחין שאנו ממשיכים הארתם אל המלכות, והם חו"ב וחו"ג. נמצא שהברכה הזאת הד' היא בסוד הגבורות, ואנו צריכים למתקם, ועל כן כל הברכה הזאת היא בסוד "הטבה"- למתק הגבורות על ידי החסדים. אבל כיון שעיקר המיתוק הוא בג' גבורות לבד כידוע, לכן בברכה זו יש ג' הטבות - נגד הג' גבורות הנמתקות. ובתחלת הברכה תכוין לשם צבאו"ת, ובסוף הברכה תכוין ר"ת ע'ושה שלום ב'מרומיו לשם ע"ב.