תוכן

שמעתי תמוז תש"ד
"ברח דודי", לכאורה קשה להבין: איך אומרים לו להבורא יתברך ברח?
ויש לדעת, שאין זה כמו שהאדם חושב, שהאדם בורח מתורה ומצוות, שאין לו חפץ להיות ברשות הקדושה, אלא שהקדושה בורחת ממנו. כי בזמן שהאדם רוצה לפגום בקדושה, אז הקדושה מקדמת, ובורחת ממנו, מטרם שהוא פוגם במשהו. לכן כשהאדם מתגבר בזמן הבריחה ומתקן את מעשיו, אז מה-ברח נעשה צירוף של בָּרֵךְ, שזה סוד (דברים ל"ג י"א): "ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה".