תוכן

מנחם אב תשמ"ב

א) רגילים לומר, המקום ימלא חסרונך, המקום ינחם אתכם. חז"ל אמרו, הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו. [בראשית רבה סח' ט']
ענין מקום פירוש, המקום נק' מקום הבריאה, שהקב"ה ברא. שמצד רצונו להטיב לנבראיו, ברא יש מאין, מקום שהם יקבלו את ההנאה והתענוג, מה שהוא רוצה להטיב להם. נמצא שהמקום הזה, היינו הבריאה, צריך להיות ממולא באור ה', שהוא להטיב לנבראיו. נמצא שברוך המקום, היינו שמברכים אותו שברא את המקום.
ולפי"ז יוצא, שאם המקום עדיין לא נתמלא, אלא שבמקום זה יש הסתרת פנים, אז אומרים המקום הזה צריך להיות ממולא עם אור ה'. והגם שעדיין לא מגולה אצלנו, צריכים להאמין שמלא כל הארץ כבודו. ומשרתיו שואלים זל"ז, איה מקום כבודו.
ולפי"ז יהיה פירושו, המקום ימלא חסרונך, היינו שהחסרון הזה, שהוא בחי' הסתרת פנים, שזהו גורם כל החסרונות, ימלא, היינו שיהיה בגילוי פנים. וכמו"כ אומרים, המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים. היינו משום שכל היסורים שנמצאים בעולם נמשכים מסיבת הסתרת פנים, לכן אומרים, המקום ינחם אתכם. היינו שהמקום הזה, הנקרא בריאה, שבראה על הכוונה דלהטיב לנבראיו, יהיה בגילוי הפנים, ואז כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם.
וזהו מקומו של עולם, היינו שהוא הממלא את החסרון של העולם, אבל אין העולם מקומו, היינו אין העולם ממלא חסרון שלו, מסיבת שהוא אינו ח"ו בעל חסרון שצריך למלאותו. היינו שכל מה שאנו צריכים לעשות עמ"נ להשפיע, הוא רק בשבילנו, בכדי שתהיה השתוות הצורה. ולא שהוא ח"ו צריך משהוא.