ברא מזכה אבא (סנהדרין קד, א)
להיותם מבררים הפסולת דמעשים טובים דאבא, וכן דור אחר דור עד דור האחרון, דאגלאי מילתא למפרע, שאין שם פסולת לגמרי. משא"כ אבא לא מזכה ברא, כי הבנים לא יהנו ממעשים טובים הללו, זולת ע"י עליית נשמה ויגיעתם עצמם כמו מחדש.
