ברא ואבר
שמא קדישא דאתברכא דאיהו מ"ה אתרשים ואפיק מן ברא אב"ר: המלכות שירדה מעינים לפה נק' מ"ה כי עלמא תתאה נק' מ"ה ... וזה המסך שהיה מקודם בנקבי עינים ירד עתה לפה ונעשה הזווג עליה והוציאה קומת חסדים, שהיא אור של ברכה ... וע"י זה אפיק סתימא של מלת בר"א ועשה אותו לאבר, שהוא יסוד המשפיע חסדים. וז"ש, דאחר דגם שמא קדישא דאתברכא דאיהו מ"ה אתרשים, ואפיק מן ברא אב"ר, כי היה חסר עוד באתוון דאל"ה אור של חסדים לאתלבשא בהו, וע"כ היו עוד אל"ה סתימין בשמא, וע"י אור של ברכה דמ"ה נפתח הסתימו דברא ונעשה לאב"ר משפיע.