תוכן

בראשית תשל"ח

א) בראשית. רש"י: א"ר יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים". שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים. הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
ויל"ה, מדוע לא השאיר מלכתחילה את ארץ ישראל עבור ישראל, ונתנה להם, שבשביל זה היה צריך לעשות שינוי בתורה, שלא להתחיל התורה מהמקום שאומר ר' יצחק. ועוד יל"ה, אם באמת עיקר הבריאה היא בשביל ישראל שנק' ראשית, למה את הארצות הגדולות נתן לאומות העולם, ולישראל נתן ארץ קטנה.
וי"ל, שכל המדובר הוא ברוחניות, אלא הענפים הגשמיים נמשכים משורשים העליונים.
א"כ יש לפרש באופן זה: ה' ברא את העולם להטיב לנבראיו, היינו, שברא מלכתחילה את הרצון לקבל, שהוא הכלי לקבל את התענוגים העליונים. ואח"כ, בכדי שתהיה השתוות הצורה ולא תהיה בושה המכונה 'נהמא דכסופא', נתן איסור, שאסור להשתמש עם הכלי הנק' מקבל עמ"נ לקבל. ובחי' זו נק' גוים, או אומות העולם, או ס"א, או קליפה. ורק בעמ"נ להשפיע מותר לקבל. וזה נבחן, שלקחו כל התענוגים שהיו שייכים מקודם לגוים, ונתנו לישראל. היינו, בעמ"נ להשפיע לה', שזה נק' ישראל.
א"כ הרצון לקבל שואל: "ליסטים אתם" וכו'. מדוע אתם גוזלים, הלא מלכתחילה לפני הצמצום שייך לנו. על זה בא התירוץ: שה' בראה. היינו, מתחילה נתן להגוים, משום שזהו עיקר הבריאה. אבל זה נק' בלתי מתוקן, משום שיש שם ענין נהמא דכסופא, א"כ ה"להטיב לנבראיו" לא יהיה בשלמות. לכן נתן לישראל, היינו, שעי"ז שיתקנו הכל בעמ"נ להשפיע, אז בקבלת התענוגים יהיה שלמות התענוג. ונתנה לישראל - היינו בהכלי דעמ"נ להשפיע, שעי"ז יהיה קבלת התענוגים בשלמות.
אבל היות שקשה לתקן שיהיה הכל בעמ"נ להשפיע, לכן נק' ארץ ישראל - ארץ קטנה. משא"כ הארץ של עמ"נ לקבל זו ארץ גדולה מאד. אבל 'עתידה ארץ ישראל להתפשט על כל העולם'. היינו, שכל הרצון לקבל יתוקן בעמ"נ להשפיע.