תוכן
בראשית תשל"ח
א) בראשית. רש"י:
א"ר יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים". שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים. הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
ויל"ה, מדוע נתן להם מלכתחילה, הלא העולם הוא גדול והיה יכול לתת להם שאר ארצות, ולמה נתן להם ארץ כנען.
אלא, שזה רמז לענף ושורש. כי בבחי' השורש, הארץ הוא הרצון לקבל כמו שהוא. וזה נק' יצה"ר, שיש לו שבעה שמות, המרמז על שבעת הגוים, היינו שהרצל"ק משועבד להם. ואח"כ צריך לתקן את הארץ - שיהיה בעמ"נ להשפיע. והסיבה שניתן קודם לגויים, כי אי אפשר לתקן דבר, מטרם שמתגלה הדבר ורואים שצריך תיקון.
וע"ז בא הרמז, שנתן את הגוף תחת שליטת ז' עמים, ואח"כ, כדי לתקן את הענין של נהמא דכסופא, צריך להשתמש עם הרצון להשפיע, שזה נק' ישראל, היינו ישר-אל.
לכן, כשאדם רוצה להוציא את הגוף משליטת ז' אומות, הם אומרים: "ליסטים אתם". היינו, שניתן לנו הרצל"ק שיהיה תחת שליטתנו, ואין אתם מסוגלים להוציא את הגוף משליטתנו וחבל על העבודה שלכם.
אז הם אומרים להם: "כח מעשיו הגיד לעמו". שעם ישראל יגיד להם, שהמעשה הזה שהגוף יהיה תחת שליטתם, זהו כוחו של הקב"ה, אחרת לא היה לכם שום שליטה. לכן - "ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו", שאנו מאמינים בבחי' "הבא לטהר מסייעין אותו", היינו, שהוא לקח מהם הכח מה שנתן להם, ונתן לנו.
