יסוד דז"א דגדלות נבחן, שמימיו לא פסיק לעלמין
יסוד דז"א דגדלות, הנבחן, שמימיו לא פסיק לעלמין, ודבוק תמיד במלכות שה"ס באר ... היינו דוקא בשעה, שז"א ומלכות עולים לאו"א עלאין, שז"א מלביש לאבא עלאה, והמלכות מלבשת לאמא עלאה, ואז, כמו שזווג או"א עלאין הוא תמידי ואינו נפסק לעולם גם זווג ז"א ומלכות הם בבחינה זו שזווגם אינו נפסק לעולם ... כי יסוד דז"א הוא אז כמו אבא עלאה, שהוא בחינת ג"ר דבינה, המשפיע רק חסדים ולא חכמה ...