תוכן

בפ' (תהלים לד) סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו. יש שני כוחות בעולם, הנותנים כח מניע לאדם שיהי' מחויב לבטל את כח המנוחה שלו. היינו שכח המנוחה, שנמצא בתכונות הנפש, נכנע בפני ב' כוחות אחרים, ז"א הוא בטל ברוב, ועי"ז הנפש מקבלת ע"ע כח התנועה. א) כוח הדוחה. ב) כח המושך.
כח הדוחה, ז"א מדבר רע ומאוס האדם מוכרח לברוח. ולכח המושך, היינו דברים טובים ונחמדים, האדם מוכרח לרוץ אחריהם. אבל כח אחד, היינו או מושך או דוחה, עדיין אין בידו לבטל את כח המנוחה.
סור מרע נק' כח הדוחה, אם האדם מרגיש שזה רע. ועשה טוב נק' כח המושך, אם האדם מרגיש שזה טוב מוכרח לרוץ אחריו ולהשיגו.
בקש שלום ורדפהו. נשאלת השאלה, מהי המלחמה שהאדם מוכרח להשתדל ולעשות שלום, ועוד צריך לרדוף אחריו.
מלחמה, היינו מלחמת החיים, שכל אחד לוחם עם השני, ועי"ז הוא משיג את מבוקשו. למשל, הסוחר לוחם עם הקונה ורוצה לנצחו, בכדי להוציא את מבוקשו, היינו כסף בלי סחורה, היינו סחורה הגרועה ביותר. וכמו"כ להיפך, הקונה עם הסוחר, בפחות כסף וסחורה היותר מובחרת. הפועל עם בעל הבית, בעה"ב רוצה יותר תוצרת ויותר שעות ופחות משכורת. והפועל להיפך, יותר משכורת ויותר מנוחה, היינו בכמות הזמן וכן באיכות. כמה תנועות לעשות באותו זמן שזה גורם פחות תוצרת.
וצ"ל מיהו הגורם למלחמה הזאת? שיש בהאדם כח לוחם על קיומו.
וטרם כל אנחנו צריכים להבין מהו האדם. אנחנו רואים לפעמים אדם גדול אדם קטן במה זה נמדד או. וכמו שאומרים שלאדם יש לב שזה הולך לפי מדידת הירדים והאינטשים. כמ"כ א"א לאדם זה יש לב רחב, יד רחבה, עין צרה, ג"כ א"ל במדידת הירדים והאינטשים.
ז"א שאין א"א שאי אפשר לומר שהאדם נק' הבשר והעצמות. א"כ מהו האדם.
אלא הרצון לקבל הנאות.
יש להבחין ג' בחי' רצון: גדול, וקטן, ורצון של מה בכך. מדת גדלו של הרצון נמדדת לפי היסורים. רצון גדול, היינו, אם לא משיג את מבוקשו, יש לו יסורים גדולים. רצון קטן, אם לא משיג את מבוקשו, יש לו יסורים קטנים. ורצון של מה בכך, היינו אם לא משיג את מבוקשו ג"כ אין לו יסורים.
ומנין נובע ונמשך הרל"ק, ממחשבת הבריאה להטיב לנבראיו.
אנחנו מאמינים במלא כל הארץ כבודו, כי לא דבר ריק הוא מכם, כי הוא חייכם ואורך ימיכם, כי הם חיינו ואורך ימינו.
וכ"ז אמר משרע"ה והגדולי ישראל שסידרו את התפילות. ומה אנחנו אומרים ומרגישים, כי יש לנו לקבל חיות והנאות מדברים אחרים. והתורה ממעטת מאתנו הרבה הנאות, שהי' אפשר לנו להשיג לו התורה היתה מרשה לנו. אם כן מה יהיה עם, כי הם חיינו?.