תוכן

כ"ה תמוז תש"ט
לאיברי שבגופי שיחיו! עד מתי מאנתם להיות כפופים אלי, ורציתם אך לעשות נגד רצוני? אמרו לי, מה תרויחו בזה? למה לכל העולם אתם מוכנים לשמוע, אפי' לקטן שבקטנים אתם שומעים, ולקול דבריו אתם נותנים שבחים, ועל מעשיו אתם סומכים. שאני רואה שלפעמים שילד קטן עושה איזו עשיה וזה מוצא חן בעיניכם, ותיכף גם אתם הולכים בדרכיו ועושים אלו העשיות. והסיבה היא פשוטה מאד, משום שזה מוצא חן בעיניכם, ולמעשים של הגדולים אתם אומרים בוז, ואינכם רוצים לשמוע ולהביט עליהם.
ובכלל אני רואה, שעל כל המעשים שנעשו, אם אנשים פחותי ערך עשו זאת, תיכף אתם מאשרים אותם, ואתם מקבלים עליכם ג"כ לילך בדרכיהם ובמעשיהם. ולפעמים יארע מקרה, שאתם מקבלים עליכם איזה מעשה, והפעולה הזו מוצאת חן בעיניכם, ואתם מהללים אותה ומשבחים לה, ומחליטים שלא לסור מהפעולה הזאת לעולם, יען שאתם רואים שזו היא דרך אמיתית ומטרתית. ופתאום עובר איש אחד ואומר לכם: כפי שאני רואה, המעשים שאתם עושים הם מעשים של גדולים ולא של קטנים, שאף פעם קטנים ופחותי ערך לא עשו מעשים כאלו. וכשאתם שומעים את דבריו, תיכף אתם פונים מהדרך ומנערים את עצמכם מהפעולות, ומי שרואה שאתם כ"כ זריזים לפנות מהדרך, הוא שואל: למה אתמול החזקתם בה ועכשיו אתם מסלקים אותה הצידה? אתם לא מתביישים? ואתם משיבים את התשובה הברורה ביותר, שהיתה לכם טעות גדולה, שאתם חשבתם שאלו מעשים של פחותי ערך, אבל כשנודע לכם שזה מעשים של אנשים בעלי דעה אין לכם ענין בזה.