בענין
עבודות בן ועבד
עניין
בן ועבד. כי נרגש ב' פעולות בארץ: א. מה שמיוחס לגמרי להאדם, כמו אומן ופועל. ויש
פעולה שההתחלה רק מיוחסת להאדם, כמו האב והאיכר, שעיקר פעולתם היא בחינת הזריעה,
וכל הגדלות נעשה מאליו על פי חוקי הטבע.
וההפרש
גדול, כי הראשון צריך להיות מחובר לפעולתו מתחילה עד סוף, ואם יפסיק טרם ששייך עוד
עניין שלימות בה, הרי פעולתו בלתי נגמרת, וזה עניין חסרון. ויש עוד מעלה, אשר טיב
השלימות תלוי בחריצותו ולא בזולת.
והב',
כמעט שאינו עושה מאומה, וצורת עבודתו בזה הוא כמו מקלקל, כי כן יציאת הטפה מחליש
כח מוציאו, וכן החטה הנזרע בארץ, לא תראה ברכה זולת בהקדם העדרה. וזה מעלתה. ויש
גם כן חסרון, אשר טיב שלימותה אינו תלוי בו, אך (-אלא)
בזולתו, כמו המזונות והגשם.
הב'
הוא בחינת אב ובן, והא' הוא בחינת אומן ופועל. וזה סוד 'טפה של בן במח האב'. כי הטפה
היא ממש ממח האב כידוע, אבל ניתנת בבטן, ומאז והלאה נשפטת ונגדלת בשלימותה על פי
חוקתם שנחקקו לה, ודו"ק.