תוכן

נג) והכונה היא שע"י צדקה זו שנותן לה היסוד, שהוא שם ב"ן כנזכר, יגדל פרצופה ושיעור קומתה, והוא, כי כבר ידעת כי קו המידה דז"א, הם הנה"י דבינה, המתפשטים דרך קוים ומדות דז", והנה הם סוד אהיה, שהיא הבינה, והם ג' אהיה: א' דיודין, וא' דאלפין, ואחד דההין, כמבואר אצלינו שהם בנה"י דבינה הנזכר. ואמנם ההארות הנמשכות מן הבינה אל המלכות, אינם משם אהיה ממש, אלא מהארתו, והוא שם בוכ"ו, שהוא יוצא משם אהיה, בחילוף אלפא ביתא דאבג"ד, כמבואר אצלינו. ולכן נרמז שם זה בר"ת ב' כל, ו' בידך, כ"ח, ו' גבורה, ולכן סמך לו אחריו ובידך לגדל ולחזק לכל, בסוד הנזכר בזוהר ובמאמר קו המדה דכת"י, כי הנטיעות, היה בוצינא דקרדינותא מכה בהם, ואומר להם גדל. וכן במלכות אשר היא נקבה, השם המכה בה ומגדל בסוד קו המדה, הוא שם בוכ"ו הנזכר, וזהו ובידך לגדל ולחזק לכל, כי ע"י שם בוכ"ו, קו המדה שלה בידו, לגדלה ולחזקה, או לפחות ממנה, כפי רצונו, וזהו ובידך לגדל ולחזק לכל, פירוש אל המלכות הנקרא כל. והנה שם זה של בוכ"ו הוא קו המדה של המלכות, והוא המוסיף חיות במוחין שלה, ואז ניתוסף בה כח המשכת חיות אל המ"ן שלה, שהוא ההויה דההין, שהוא בגימטריא בכל, וזהו ואתה מושל בכל.