תוכן

בני שעיר ובני פארן לא קבלו את התורה.
העצה של נעשה ונשמע, היינו שע"י העשיה יבוא לשמיעה, היינו, שהגוף יסכים. וענין הכפיה, היינו ע"י התענוג, שלא היתה להם ברירה אחרתסז.
והם היו יכולים להרגיש את התענוג על ידי קבלת העשיה. מה שאין כן אומות העולם שלא היתה להם ההכשרה הזו של עשיה, לא היו יכולים להרגיש את הטעם של תורה ומצוות.
וענין מודעא רבה לאורייתא, היינו שרק ע"י כפיה קבלו את התורה, ובטענה שלא מרגישים את התענוג יש להם ברירה לחזור.
וקיימו וקבלו, היינו בבחינת בחירה. היינו, מאהבה בלתי תלויה בדברסח.