תוכן

יב) אמנם בספר תהלים, הוא רוח הקודש, והוא בנוקבא, לכן עיקר תפלת דוד היה, על המ"נ המפורשים בתיבת בני, וכלל גם את הדכורין בר"ת. אך שינה כאן ויחרגו, ובספר שמואל כתיב, ויחגרו. והענין כי בדכורא כתיב ויחגרו, פי' ינתצו ויהרסו, אם נפלו טפת דכורא תוך המ"נ, ינתצו ויצאו משם. וכן בני נכר יבולו האמור שם, פי' יפילו כנ"ל, אך כאן שמדבר בנוקבא, יהיה פי' יבולו, מלשון בלה בשרי ועורי, ומלשון בלויי הסחבות. ופי': שאותן מ"נ שבתוכה, יופסדו שם, שלא יהיה ראוי להזריע, לכן ג"כ אמר ויחרגו ממסגרותיהם, מלשון האי חרגא דיומא, כנזכר בדרז"ל על וכל דיירי ארעא כלא חשיבין, שהוא חרגא דיומא. ופי': הם אותן הנסירות הנופלות מן הרקיע, כשהשמש נוסרת בהן, א"כ נמצא כי ויחרגו, פי' שינסרו, וידקדקו לדקות גדול, ויהיה כלא חשיבין, כי המ"נ שבתוכם יופסדו שם במקומן ויתקלקלו, כהאי חירגא דיומא, שאין בו ממש מרוב דקותו.