תוכן

והנה רז"ל אמרו, שסיפור יציאת מצרים צריך לומר בדרך שאלה ותשובה, אפילו מי שאין לו מי שישאלנו, הוא שואל את עצמו את עצמו, מה נשתנה וכו'.
יש לומר שענין סיפור הוא מלשון השמים מספרים. יציאת מצרים, היינו לעורר את שורש הגאולה והחירות מהקליפה. ולזכות לזה, מוכרח להיות על דרך שאלה ותשובה. היינו שהבנים שואלין אותו, היינו הדעת והבנה שלו. ואם לא נופלין לו מחשבות כאלו, אז הוא מוכרח לעורר את השאלות, על דרך שפירש אאמו"ר זצ"ל, אני מעורר השחר, ואין השחר מעורר אותי.
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות: הנה לילה נקרא הגוף, ויום נקרא הנשמה. אזי הוא שואל, מה נשתנה הגוף שלי משאר הגופות של אומות העולם, שבכל הלילות, היינו שאר הגופות, אוכלין מה שהם רוצים, היינו שאין להם שום בירורים, אלא מה שלבם חפץ, ואני מוגבל. והתירוץ, שעבדים היינו וכו', ויוציאנו, שדוקא על ידי הגבלות האלו נוכל לצאת מהגלות. וד"ל.