תוכן

לא) וידוע כי חסדים דאימא הם גבורות דאבא, שבאו לכאן בסוד חכם בבינה, וא"כ בחסדים יש ד' הויו"ת דאבא, ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, ועולים רל"ב, ובגבורות יש הג' אהי"ה דאימא, דיודי"ן ההי"ן אלפי"ן, שעולים תנ"ה, הרי פור"ת, כי תנ"ה ורל"ב עולים תרפ"ז, שהוא פור"ת והכולל. וכל זה מתקבץ ביסוד, דהיינו יוסף. וב"ן פורת עלי עין, אמר על יסוד דאבא, החסדים והגבורות שבו הם ג"כ שני הויו"ת הרי ב"ן. וידוע, כי הגבורות שביסוד אבא, היו חסדים שבאו לכאן בסוד החכמה, וא"כ הרי ג"כ תנ"ה ורל"ב, שעולים פור"ת. וכל זה מתקבץ ביסוד, דהיינו יסוד דז"א. ועי"ז הוא פרה ורבה. וזהו עלי עין, כי בחינת תבונה הוי בחי' ע' גדולה, לפי שאימא עילאה דהיינו בינה, היו מן הג' עליונות, ושם הכל הוי דכורא. וזהו י' שבשם, כי ה' דהיינו בינה, היא כלולה ביו"ד, הכל דכורא, ותבונה הוי מן הז' כלולות מעשר, הרי ע', ולכן הי' שבשם מתמלאת ביוד, דאף דכורא הוי בחינת נוקבא, כי היו"ד כלולה בה'.