תוכן

שמעתי ת"ש ירושלים
צריך להבין ענין במסתרים. אלא שהענין פשוט, שבזמן שההסתרה גברה עליו, שאין הוא יכול להרגיש ולצייר את בחי' אור ישר, בשום פנים ואופן, ואז אין הוא יכול לעשות שום דבר בקדושה, ואז אין לו עצה אחרת רק לבכות לה' שירחם עליו, ולהעביר את המסך מעל עיניו.
וענין הבכיה הוא כל כך גדול, יען שזה בא דוקא במקום שלא יכול להעלות תפילה. כדרך שאדם מבקש מחברו טובה ואין חברו רוצה למלאות את מבוקשו. והוא רואה שאין לו עוד מקום ליתן את קולו בתפילה ובבקשה, אזי הוא נותן את קולו בבכיה.
וזהו הפירוש: שכל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה. יען שזהו נוהג במקום שכל השערים ננעלו, שאם השערים לא ננעלו, אז הוא לא צריך ליתן בכיה, רק התפילה מספקת לו.
וזה ענין "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה", שאחר כל התפילות ובקשות נוהג ענין דמעה.