ישוב הבית
עקרא דביתא דבחינת נקודת השורק, בני ביתא דעלמא, מתלבש בחסדים, הנבחן לבנין בית בישובא, בשביל העולם, שהם זו"ן, כי בכ"מ שנזכר בנין, פירושו באור החסדים, הנמשכים מג"ר דבינה שהם בסו"ה כי חפץ חסד הוא. ואומר שעקרא דביתא שה"ס חכמה. מתלבש בחסדים דנקודת החירק, שבזה בונה בית לזו"ן לישובא, דהיינו שמלבשת החכמה בחסדים, ואח"כ היא משפעת אותם לזו"ן, כשהם מלובשים זב"ז, ובני עלמא, ואז נבנים הזו"נ הנקראים עולם, לישובא דביתא. והמוחין נשלמים בכל צרכם