בינה תפארת יסוד
... מה שאנו מכנים את הנהר היוצא מעדן, פעם בשם בינה ותו"מ, ופעם בשם ת"ת, ופעם בשם יסוד. והענין הוא, כי הכל הולך אל מקום אחד. כי בינה ותו"מ אלו אינם אלא חצי בינה ותו"מ, כי ג"ר דבינה אינם נחשבים ליוצאים מעדן, רק ז"ת דבינה, שפירושם תו"מ הכלולים בבינה, ונמצא שאין כאן בחינת בינה אלא תו"מ, וע"כ נבחנים כולם רק לתפארת. ומבחינת הפרצוף שעשר ספירות שלו נחלקות לראש תוך סוף, נבחן שבינה ותו"מ הנופלים ממדרגה מתחילים מחזה ולמטה, כי החג"ת דגוף נבחנים לג"ר דגוף, שגם הם לא יצאו מעדן שלהם, אלא רק נה"י דגוף. וכיון שעקרם של נה"י הוא קו אמצעי יסוד, ע"כ אנו מכנים לבינה ותו"מ שנפלו ממדרגה בשם יסוד. הרי שהכל הולך אל מקום אחד. וזכור זאת לכל המקומות.