תוכן

כ"ה סיון תש"ג [על האוטומוביל בנסיעה לחיפה]
להבין מש"כ "ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם" [יחזקאל כ' ל"ג] ויש להבין: הלא יש כלל אין כפיה ברוחניות, ע"ד "ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל" [ישעיהו מ"ג כ"ב], וידוע הפירוש של המגיד מדובנא ז"ל, א"כ מהו הפירוש "ביד חזקה, ובחמה שפוכה אמלוך עליכם"?
אמר: כי צריכים לדעת, כי מי שרוצה להיכנס בעבודת ה', בכדי להידבק בו באמת, ולהיכנס להיכל המלך, אז לא נותנים להיכנס כל אחד ואחד, אלא בודקין אותו, אם אין לו רצון אחר, אלא רצון של דביקות, לו נותנים להיכנס. ואיך בודקין את האדם אם אין לו אלא רצון אחד? זהו שנותנים לאדם הפרעות, היינו, שולחים לו מחשבות זרות ושליחים זרים בכדי להפריע לו, שיעזוב את הדרך הזו, וילך בדרך כל הארץ. ואם האדם מתגבר על כל הקשיים, ופורץ כל הגדרים שעושים לו מחסומים, ועם דברים קטנים לא יכולים לדחותו. אז הקב"ה שולח לו קליפות ומרכבות גדולות, שיטעו את האדם מלהיכנס להידבק רק בה' ולא בדבר אחר. וזה נקרא "ביד חזקה" הקב"ה דוחה אותו, כי אם הקב"ה לא יגלה יד חזקה, קשה לדחות אותו, משום שיש לו רצון גדול להידבק רק בה', ולא בדברים אחרים.
אבל מי שאין לו כ"כ רצון חזק, כשהשי"ת רוצה לדחותו, בדבר קל הוא דוחה אותו, כשנותן לו תאווה גדולה לגשמיות, כבר הוא עוזב את כל עבודת הקודש, ולא צריכים לדחותו ביד חזקה. משא"כ כשהאדם מתגבר על הקשיים וההפרעות, אז לא בקלות יכולים לדחות אותו, אלא ביד חזקה. ואם האדם מתגבר גם על היד החזקה, ובשום אופן לא רוצה לזוז ממקום הקדושה, ורוצה דווקא להידבק בו ית' באמת, ורואה שדוחים אותו, אז האדם אומר שחמה שפוכה עליו, אחרת היו נותנים לו להיכנס, אלא שחמה שפוכה עליו מצד ה', לכן לא נותנים לו להיכנס להיכל המלך ולהידבק בו יתברך. נמצא שמטרם שהאדם לא רוצה לזוז ממקומו, אלא הוא מתפרץ ורוצה להיכנס, לא שייך לומר שמרגיש שחמה שפוכה שורה עליו, אלא אחרי כל הדחיות שדוחים אותו, והוא לא זז ממקומו, היינו שכבר נתגלתה עליו "יד חזקה וחמה שפוכה", אז יקוים "אמלוך עליכם", כי רק ע"י התפרצות והתאמצות גדולה, מתגלה אליו המלכות שמים, וזוכה להיכנס פנימה בהיכל המלך.