תוכן

ז' סיון תש"ח
מזל נקרא דבר שהוא למעלה מהשכל, דהיינו, אעפ"י שמצד השכל היה צריך להיות כך וכך, אלא מצד המזל גרם שהצליח במעשה ידיו. כי שכל נקרא סיבה ומסובב, שפירושו שהסיבה הזו גרמה שתצא תוצאה כך כמו שהיא. אבל למעלה מהשכל, היינו שהסיבה הראשונה לא היתה בבחי' קודם ונמשך לתוצאה, נקרא זה למעלה מהשכל, וזה אנו מכנים שהמזל גרם לו את התוצאה.
וידוע שכל ההשפעות באות מאור החכמה, וכשהחכמה מאירה נקרא זה קו שמאל וחושך, והשפע נסתם, ונקרא בשם קרח. וזה נקרא זכות, היינו מטעם שהוא זוכה. היינו הסיבה שמסובב ממנה אור החכמה נקראת זכות, שהיא קודם ונמשך. אבל "בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא" [זהר ויגש אות נ"ה], היינו, דווקא על ידי קו האמצעי ששם החכמה מתמעטת, ודווקא ע"י המיעוט המכונה מסך דחיריק, היא מאירה. נמצא שהיא מאירה שלא ע"י סיבה ומסובב, היינו, שהחכמה תאיר ע"י קו שמאל, אלא דווקא ע"י מיעוט, וזה נקרא למעלה מהדעת וזהו מזלא.